דחיית סיפוקים והתקפי זעם

שלום רב,
בני בן 4 - ילד בעל הרגלי התנהגות טובים (יחסית..). אני לא יודעת כיצד עלי להגיב במקרה בו מגיע בני בהתקף זעם קולני (ולעיתים השתוללות עד אלימות) כאשר נדרש לדחות סיפוקים.
אני אתן דוג': אתמול עשינו טיול רגלי נעים והבאתי לו הפתעה (חטיף כלשהו) והסברתי לו שלא יקבל חטיף נוסף כדי ש'ישאר' לו מקום לארוחת ערב.. הוא הסכים ואמר שהוא מבין. אחרי חצי שעה פחות או יותר ביקש חטיף - רק התחלתי לומר את המילה 'לא' והוא התחיל לבכות בקול ואפילו קצת להשתולל- ניסיתי להזכיר לו את שדיברנו קודם אבל הוא פשוט לא הקשיב ורק צעק..
1.איך אני צריכה להגיב בכזה מצב?
2.איך אני יוצרת מצב שהוא מבין את 'ההסכם' שעשינו לפני זה?

תודה רבה
ליז