שליחת ילדים קטנים לחו"ל

אני בן 40, פרוד מזה כשנה וחצי, ילדיי בחזקתי – הבן גדול בן 4 והבת קטנה, בת שנה ו10 חודשים.
פרודתי עברה לגור בחו"ל.
קודם לעזיבתה, קיימנו שיחה בה היא הסבירה לי את מצבה ואמרה לי שהיא תעבוד בחו"ל בחברה של אביה, שם תוכל לסדר את חייה ולהתאפס על עצמה כמו גם זה יקל עליה להיות ליד ההורים שלה שכן בארץ אין לה ממש משפחה משלה, למעט המשפחה מהצד שלי. את הילדים היא ביקשה לקבל לחודשי הקיץ (החופש הגדול) וכן הבטיחה שתשתדל לבלות איתם חג ארוך בארץ ולקחת אותם לחג ארוך אצלה בחו"ל. כמו כן הסכמנו שבמהלך שהותה שם אנחנו גם נטפל בעניין המשפטי בינינו (קרי הגירושין).
מאז המעבר, היא בקשר די רציף (3-4 פעמים בשבוע) עם הילדים דרך הסקייפ, לעיתים למספר דקות לעיתים לזמן ארוך יותר. הילדים מזהים ומתקשרים איתה אם כי מוצאים את עצמם חסרי מנוחה די מהר ולרב השיחות מסתיימות לאחר כ 10 דקות. אין לי ספק שקשה לה עם הסידור הזה וגם קשה לה להיות רחוקה מהילדים אבל זה היה ברור ומובהר שהילדים יחיו בארץ וכי אני לא מסכים שיעברו לגור בחו"ל שכן זה ימנע ממני לראות אותם והייתה זו ההחלטה שלה לעזוב.
לפני כשבועיים היא העלתה בקשה ודרישה שאסכים לה, שהיא רוצה את הילדים, לפחות עד שהם ילכו למסגרות מחייבות כמו בי"ס, לתקופה של 4 חודשים שיחלו בחודש אפריל-מאי ועד לסיום חופשת הקיץ. היא גם הסבירה ששם היא תדאג להם למסגרות יהודיות/ישראליות וכן תשנה את משרתה לכזו שתסתיים בשעה 15:00 ושהיא תטפל בהם ותפנק אותם וכו'. התכנון שלה הוא שאביה יגיע לארץ (היא כרגע אינה יכולה לחזור בעצמה) לקחת אותם ובסוף התקופה היא תחזיר אותם בעצמה לארץ (בהנחה שהסטאטוס שלה יאפשר לה לבקר בארץ).
לא יודע איך להגדיר את היכולת שלה לעזוב את הילדים, כאמא, אך אינטואיטיבית אני יודע שהיא יכולה ויודעת לטפל בהם כילדיה ולשמור ולהגן עליהם.
שאלתי היא זו – האם שליחתם של ילדים קטנים (התהייה נוגעת לפעוטה יותר מאשר לבן הגדול) לתקופה ארוכה של מספר חודשים בריאה להם? האם יחוו קושי הסתגלותי קריטי? האם עלולים הם לתפוש את היעדרותי כנטישה ומכך לחוות טראומה כלשהי ואולי נטירת טינה כלפי? האם יהיה נכון להפקיד אותם בידי הסבא כשיגיע לארץ כדי שייקח אותם לשם? הבן הגדול מכיר אותו באופן אישי אולם הבת הפעוטה ראתה אותו רק דרך מסך המחשב...אולי נכון יותר יהיה שאני אקח אותם ואמסור אותם בעצמי כך שיראו אותי לידם בזמן שיתחילו לחוש בנוח עם הסובבים אותם?
אני חייב לציין שחשבתי שהתשובה לכך יכולה להיות שזה לא טוב להם להתנתק מההורה שהם מכירים לתקופה ארוכה ולכן להימנע מכך אבל אז הניתוק מהאם הוא ארוך יותר ועלול ליצור בעיה גדולה יותר בעתיד בחיבור שלהם לאם, וזה קצת בלבל אותי. אני מעוניין שיהיה להם קשר טוב ובריא עד כמה שניתן עם האימא (אנחנו מנסים לשמור על מערכת יחסים חיובית בינינו למרות משקעים ומטענים מהעבר) אבל חשוב לי מעל הכול שאף צעד או החלטה לא תפגע בהם

אודה להתייחסות ותגובה