חרדת נטישה עקב אשפוזל אמא

שלום,
יש לי 2 ילדים בן שנה ו3 חודשים ובת 3 וחצי,. לפני כשלושה וחצי שבועות אושפזתי באופן פתאומי לקצת יותר משבועיים ללא יכולת לתקשר עם הילדים, ואחר כך חזרתי הביתה והייתי מאוד מותשת ללא יכולת לתפקד במשך עוד כשבועי.
הקטן שלי היה יונק ולא היה לוקח בקבוק היה מאוד קשור בהנקה ונרדם רק בצורה זו.שניהם היו ילדים מאוד עצמאיים, הקטן ממש ידע להעסיק את עצמו בצורה מצויינת. אני רוצה גם לציין שמשך כל התקופה שנעדרתי מהבית הקטן היה חולה עם חם גבוה ובילה פעמיים בחדר מיון(הוא ילד בריא בד"כ). רוב ההעדרות שלי הוא היה עם הסבתא אותה הוא מאוד אוהב ,וב3 ימים האחרונים עבר לעוד 2 בתים אותם הוא לא מכירה (הסבתא הייתה מותשת), היה מאוד קשה להרדים אותו בזמן שלא הייתי. כשחזרתי הוא שוב היה עם וירוס קשה וחום בקושי ישן ולא ירד מהידיים במשך שבוע ואני כאמור הייתי מאוד מותשת. ב- 3 ימים האחרונים הוא מרגיש טוב אבל זה ילד שונה מאוד ממה שאני מכירה הוא כל הזמן צמוד אלי אני לא יכולה לעזוב את החדר כי הוא מיד נעלב ומתחיל לבכות, רוצה הרבה ידיים ורק שלי, מתקשה מאוד להרדם ומתעורר הרבה בלילה לפעמים בצרחות ושוב מתקשה להרדם (גם לי מאוד קשה ההרגשה שאני לא יכולה יותר להניק אותו ולהרגיע אותו). ברור לי שהוא חווה חוויה מאוד קשה וכנראה סובל מפחד נטישה , הבעיה הנוספת היא שהוא גוזל את כל תשומת הלב מהגדולה שמאוד מבינה ומאוד בוגרת, למרות שגם לה יש כמה התקפי העלבות ו"אני כועסת עלייך" ובוכה סתם על שום דבר וזה לא אופייני לה כלל, אני חוששת שאם לא אעשה משהו בנידון המצב לא ישתפר וזה יפגע עוד בגדולה ( לפני יומיים היא אמרה לי "אני כבר לא אוהבת אותך", שאף פעם לא אמרה לי בעבר. בבקשה עזרו לי מה עושים , האם צריך לפנות לעזרה מקצועי , ואם כן אז למי, ובינתיים כיצד עלי לנהוג?
תודה, אמא מודאגת ואוהבת