ילדה בת 8.5 שנושכת את עצמה

בתי בת 8.5 בכיתה ג', סובלת מזה כשנה וחצי מבעיות ריגשיות, שהחמירו מאז שנולדה ביתנו השלישית.
בעקבות אבחון שהיא עברה לקראת כיתה ג', היא אובחנה כסובלת מהפרעת קשב וריכוז על רקע ריגשי. בהמלצת נוירולוג ילדים בעקבות האבחון ובעקבות בדיקות נוספות, היא נמצאת בטיפול ריגשי פרטני באומנות פעם בשבוע וגם בטיפול קבוצתי פעם בשבוע אצל יועצת ביה"ס, לשיפור מיומנויות חברתיות.
נראה היה לאחרונה שחל שיפור ניכר, אלא שהמצב החברתי שלה לא השתפר ואף הולך ומחמיר: היא כמעט ולא מוזמנת ע"י חברות מהכיתה ובכלל, ואם היא מזמינה חברות, היא נתקלת לעיתים קרובות בסירובים או שגרוע מזה חברות קובעות איתה וברגע האחרון "נזכרות" שהן לא יכולות או שיוצרות "קואליציות" נגדה ונפגשות בלעדיה למרות שקבעו איתה (זה נודע לי בטעות). ניסיתי כמה פעמים לדבר עם מחנכת הכיתה בעבר, אבל היא לא רואה בביה"ס את כל מה שאני מתארת כאן, לטענתה. דיברתי גם עם ההורים של החברות שאיתן היא יותר נפגשת יחסית, אבל ללא הועיל.
היא מאוד ביקורתית וצינית כלפי הסובבים אותה, מבוגרים וילדים בני-גילה, מה שאני משערת מהווה גורם משמעותי לבעיה. למרות בקשות חוזרות ונישנות שלי ממנה, היא לא מפסיקה לבקר את הסובבים אותה.
היום היא הגדילה לעשות ונשכה את עצמה בכוונה עד שגרמה לעצמה שטף-דם פנימי (מתחת לעור), שאני משערת נועד למשוך את תשומת-ליבי, כי היא הראתה לי אותו.
אני כבר מתחילה להיות אובדת עצות...
אודה לכם בקבלת עצות מקצועיות, גם כדי שאוכל להיות ממוקדת יותר בשיחה עם המחנכת ועם המטפלת הריגשית