בן 11, בודד

שלום רב, לפני כשבעה חודשים עברנו מחדרה לקיבוץ ברמת הגולן. עד אז, בננו בן האחד עשרה היום היה ילד מקובל חברתית ומצטיין בלימודים (אובחן כמחונן). ילד סקרן, רהוט, שובב ומאוד מקורי. מאז המעבר הוא מתקשה מאוד להתאקלם, מעיד על מצבו: " אני בודד, הם חושבים שאני מוזר ולא מוכנים לקבל אותי. אני משתדל להיות חלק, לשחק אפילו במשחקים שאני לא מאוד אוהב. אני לא יודע מה לעשות ואני מרגיש עצב."
ישנה ירידה בלימודים, אך זה אינו מטריד אותי, אך ברור שזהו סימפטום למצבו הנפשי, רגשי. כדי לברוח הוא יושב שעות מול המחשב ובוחר שלא להתמודד. יש לציין שקבוצת הגיל בקיבוץ קטנה ולכן יכולת הבחירה היא מוגבלת מאוד. הוא בן הזקונים מתוך חמישה ילדים ולמרות ניסיוננו, אנחנו מתקשים לסייע לו.
ליבנו נשבר לראות אותו כך, אנא, אנא עצה.
תודה, טלי.