כיצד לנהוג

שלום לך,
קודם כל כדאי להפסיק עם העונשים, לא רק שהם לא עוזרים הם גם מחמירים את המצב.
נראה שזו הדרך של הבן שלך לקבל ממכם תשומת לב, ולכן כדאי להמעיט ככל הניתן את תשומת להב שניתנת להתהנגויות האלה, להשתדל כמה שיותר להתעלם מהן, כשהוא מרביץ, להפסיק את זה באותו רגע אבל לא להיכנס לנאומים ולשיחות סביב העניין.
מצד שני, כן לתת לו זמן איכות לבדו, בלי האחים, שאותו מנצלים לבילוי כייפי יחד עם אחד ההורים ולא לשיחות נזיפה.
חשוב לתת התייחסות לדברים החיוביים שהוא עושה, למשל להצטיינות בלימודים, ולהרגיל אותו דרך כך לקבל התייחסות על דברים חיוביים ולא שלילייים.

קודם כל תודה רבה על תשובתך.
כולם מסביבי (המטפלת של הילד, אחיותיי ועוד) אומרים לי שאם מעכשיו אני לא ישים לו גבולות ויתן לו עונשים שילמדו אותו להתנהג יפה ("להחזיק אותו קצר"), הילד שיגדל ויחפש את הגבולות בחברה לא טובה, ויפנה לדברים מסוכנים.
האם זה שאני יתעלם מהתנהגות שלילית שלו, לא יתפרש אצל הילד כחולשה מצידי? שמותר לו להרביץ ולקלל? שאמא מרשה?
אם אני לא יקיים עם הילד שיחות הסברה שלהרביץ זה לא טוב, איך הילד יבין שזה באמת לא טוב?

אודה מאוד לתשובתך.

שלום לך,
אף אחד לא אומר שלא תציבי גבולות. עונשים הם לא הדרך להצבת גבולות. גבול אפשר לשים בעוד המון דרכים.
את בהחלט יכולה להציב גבול מילולי ולהגיד לילד שההתהנגות לא מקובלת. חשוב לעשות את זה קצר , תכליתי והחלטי, ולא להיכנס לסאגה שלמה. ככל שהוא מקבל יותר תשומת לב סביב ההתהנגות השלילית כך הוא יגביר אותה.