בת ארבע ושמונה חודשים- משחקי דימיון

שלום רב,
לנו בת מקסימה בת ארבע ושמונה חודשים. ילדה נבונה ורגישה מאוד. בשנה האחרונה היא עסוקה כל אחה"צ במשחקי דימיון...אבל ממש כל רגע דל. בובות, מפגש כאילו היא גננת, אוהבת מאוד להתגנדר כמבוגרת- ללבוש צעיפים, נועלי נעלי עקב שקיבלה מתנה מפלסטיק של ילדות, שמה על עצמה סיכות, מבקשת ממני המון תיקים, חולצות שלי, ארנק שלי...כמובן שאיני נותנת למעט תיק אחד שפיניתי לה למשחק. לגדולה, אחות קטנה בת שנתיים וחצי אשר מערבת גם אותה במשחק המון...
כשמגיעות אלינו חברות מהגן שלה היא מושכת רק למשחקים הללו, יש מחברותיה לגן שאוהבות אף הן...
יש לנו בבית משחקם רבים, איכותיים אשר לצערי הרב ממעטת לשחק בהם ואם בכלל רק איתי /בעלי ..אנו מקפידים לשחק בשבתות משחקי קופסא יחד כל המשפחה וזה נחמד לכולנו. אבל זה קורה רק בשבת או איתי אחה"צ באיזה יום שאני ממש מנסה לשכנע באי אלו דרכים...
מיוזמתה אינה מרכיבה פאזל /משחקת במשחקי קופסא לבד/ איתי /אחותה /חברה מהגן. ישר רצה לכל האביזרים של הגנדרנות.
שאלתי- על אף שזה שלב חשוב בהתפתחות והולם בדיוק טווח גיל זה האין זה קיצוני ויותר מידי??
יש לציין שמציירת יפה ומבקשת לעיתים ללמוד כבר מספרים ואותיות ממש בחודש האחרון ומה משמח אותי- קצת מעבר למשחקי דימיון...
תודה רבה וחג שמח!