ילדה בת 6

ילדה מאד בעלת יכולת שכלית מעל לממוצע אך איננה מסוגלת להתמודד עם "לבד" כמעט לגמרי לא.
זקוקה לתשומת לב בלי הפסקה . רוצה כל הזמן חברים. כל הזמן. ורגע אחרי שחברה הולכת מיד "משעמם לי".
יכולה להכנס לסצנות של בכי ומצוקה רגשית שבד"כ קורית בזמן שאין חברות.
אוהבת מאד טלויזיה אבל גם לזה יש לשים גבול. אז כל נסיון להתמודד בזמן שאין חברות ואין טלויזיה הוא בעייתי.
זקוקה להמון חום ואהבה ויש לציין שלא חסר לה.
מכל הסובבים - הורים, אחותה, סבתא סבא.
יש נטיה למצבי רוח משתנים ואף מעבר מהיי לבכי במעבר מסיטואציה בה יש הרבה פעילות ועניין לזמן בו יש שקט ושעמום. הנה עכשיו סיימה פרק של סדרה בטלויזיה והיא כבר פה לידי "מה עושים עכשיו?"

מה עושים?