היא בת 5 ואני אובדת עיצות

היי, בפעם האחרונה שנכנסתי לפורום ביתי היתה בת 3.5 ובדיוק ילדתי ת בני. היום היא בת 5+ ומעבר לעובדה שהיא ילדה מקסימה, בוגרת ואחראית, אני מרגישה שאני מגדלת בבית בת עשרה. עוד לא למדתי איך לחנך ילדה בת 5 וכבר אני מרגישה שהקפיצו אותי כמה שנים. מרגישה שצריכה עזרה!!!
מקרה לדוגמא: שני הילדים יושבים בסלון, ואז הילד בוכה ומחזיק את היד בכאב. שאלתי אותה מה קרה?
תשובה ראשונה שלה הייתה "הוא נעלב"
שאלתי שוב מה קרה משום שהוא בוכה כאילו כואב לו משהו
והיא ענתה שהיא חיבקה אותו והוא לא רצה.
ניגשתי לילד וראיתי שהוא מחזיק את היד ומתחת לכף ידו יש סימן אדום וסימן של ציפורן.
פניתי לילדה והסברתי לה שעדיף לספר את האמת ולשאת בנזיפה ובכעס שלי מאשר לא לספר את האמת ואז לקבל עונש גדול יותר.
בעוד אני מסבירה לה את רזי ההתנהגות היא צוחקת לי בפניי. אני פירשתי זאת כחוסר כבוד ונימוס
ושלחתי אותה לחדר. כשיצאה שאלתי אותה אם יודעת למה הלכה לחדר, והסברתי לה שזה לא מכובד לצחוק כאשר אני מדברת איתה ברצינות.
האם זה נכון לפרש את הצחוק כחוסר כבוד אליי כהורה?
איך להתמודד עם מצבים כאלה? האם להעניש?
בבקשה תעזרו לי.

קרן