בת שלוש שאיבדה ביטחון באהבת הסביבה

שלום,
בתי בת שנתיים ותשעה חודשים ובוגרת מאוד מגילה: היא מדברת במשפטים מגיל צעיר מאוד, ממלילה את רגשותיה תדירות וגמולה מגיל שנה ועשרה חודשים. היא מלאה באהבה ומרבה להרעיף אותה על סביבתה - מחבקת, מנשקת, אומרת כמה אוהבת ומראה הערכה על דברים רבים סביבה.
בחודש וחצי האחרונים עלו יחסיי עם בעלי על שרטון, ולאחר תקופה ארוכה של קשיים החלטתי שאני מעוניינת לסיים את נישואיי. כשבוע לפני כן התחלנו בעלי ואני להיות בנתק, אי אנו רבים מולה אך מורגש כי אין אנו מדברים כלל, פרט לדברים שחייבים. אין אנו מדברים בכעס אך עדיין - ילד מרגיש...
בכל אופן, הוחלט שבשלושת החודשים הבאים ננסה ללכת לטיפול ומכאן - אנחנו נשארים לגור באותו בית למרות שאין בינינו עדיין תקשורת רגילה. אנחנו אדיבים אחד לשנייה אך כמובן שאין נשיקות או דיבורים מיותרים, אני מרגישה שהטיפול די מיותר אבל עושה זאת בעיקר בגלל שהוא מאוד ביקש.
החל מתקופת הנתק בינינו, עוד לפני שביקשתי להתגרש - הבת שלי התחילה לאבד ביטחון בסביבה שלה: היא כל הזמן שואלת אותי, את אביה ואת סבה וסבתה אליהם היא קורבה מאוד אם הם אוהבים אותה, אם הם אןהבים אותה הרבה ומנסה מאוד לרצות. אם היא מתנהגת בצורה לא יפה, ואני מסבירה לה וכועסת שכן חייבים לחנך ולא לוותר גם ברגעים כאלה - היא ממררת בבכי ומפחדת שלא אוהב אותה יותר. אני כל הזמן אומרת לה שגם אם אני כועסת אני עדיין אוהבת אותה מאוד ועדיין... היא מרעיפה אהבה לאחרונה אף יותר וכל הזמן שואלת אם אוהבים אותה, גם לגבי חברים בגן וחברות שלי.
אני רוצה לדעת מה אוכל לעשות כדי להשיב לה את הביטחון באהבה כלפיה. היא כל כך חכמה ורגישה, יודעת שהיא צעירה מאוד אבל היא מבינה המון.
מה לעשות??
תודה על התייחסותכם,
עדי