התערבות הורית

אני מרגישה שאני חסרת ביטחון כאשר אני באה להגן על ילדי. אם הילדות שלי רבות עם ילדים אני מנסה להתעלם ולתת להם לעבור זאת לבד ואם זה חמור אז אני מתערבת אבל תמיד בגישה פייסנית ומאוד נחמדה גם כלפי הילד וגם כלפי ההורים. אני רואה אמהות אחרות שלא חוששות לבוא ולהתלונן בפני הורים אחרים. אני תמיד מפחדת שזה יגרום לסכסוך ביני לבין ההורים ועוד יותר שהילד שלי עוד יותר יסתכסך עם ילדים אם אני אהיה תוקפנית יותר ואז לא יהיה לו עם מי לשחק(במקרה של ביתי הגדולה שיש לה בעיות חברתיות)
ביתי רבה מכות עם חברה שלה .לביתי היה סימן והיא אמרה שהחברה התחילה באלימות ראשונה (ואני מאמינה לה) למרות זאת לא פניתי להורים של אותה ילדה כדי לא ליצור בלאגן וריחוק. בעלי הלך למסיבת סוף שנה ואותה אמא התנפלה עליו ועל הילדה שלי ואמרה לי שהיא לא מסכימה להרביץ ולמרות שביתי אמרה לה שביתה הרביצה ראשונה .היא התעלמה ממנה לחלוטין.
אני מרגישה שאני חלשה במקום לעמוד להגנת ביתי אני מנסה לישר את ההדורים כדי שישאר פתח להמשך החברות בניהם ואילו להורים האחרים לא אכפת בכלל והם עומדים נחושים לצד ילדתם.
מה אני משדרת לילדתי? האם זה נכון שאם אהיה תוקפנית ונחושה יותר לא יהיו לילדתי גם את המעט חברים שיש לה?