התייעצות לקראת כיתה א'

שלום אורית,
מצד אחד זה נשמע שאת מאוד מוטרדת, מצד שני, את לא פונה לייעוץ מסודר אלא מצפה שתשובה אחת בפורום תעזור לך להתמודד עם ילד שמלווים אותו קשיים כבר מספר שנים. אני ממליצה לך להתייעץ עם פסיכולוגית הגן, ולבדוק אם יש צורך באבחון כדי להתכונן בצורה אחראית ורצינית לדברים שמדאיגים אותך סביב המעבר לכיתה א'.
בהצלחה.

התלבטתי אם להשיב לתשובתך, ואני אעשה זאת בכל מקרה.
תשובתך נשמעה לי חסרת סבלנות ומאוד לא אמפתית. לא היתה לי כל ציפיה לקבל תשובות לכל שאלותיי ואם היית קוראת היטב את שאלתי היית מבינה כי אכן פניתי לבירור קשייו של בני.
עלייך לקחת אחריות על האופן בו את עונה להורים הפונים בבקשת עזרה לא משום שאין להם מה לעשות בזמנם הפנוי, כי אם הם נמצאים במצוקה ומבקשים כיוון בלבד.

אני יודעת כי לא אשוב ואפנה להתייעצות בפורום, כי מעבר לכך שלא עזרת גם יצרת אצלי תחושה לא נעימה.

מקווה שאחרים חשים אחרת..

אורית

שלום אורית,
אני מתנצלת אם אופן המענה שלי לא היה מספיק רגיש. לא הייתה לי כוונה לפגוע, ואני מצטערת אם זה מה שנגרם. הכוונה שלי לא הייתה להיות לא אמפתית, אלא להצביע בפנייך על הפער בין רמת המוטרדות שלך מהנושא לבין הצעדים שנקטת בפועל, מתוך הנחה שיכול להיות שזה קשור למהות הבעיה. אני מעלה זאת כרגע כמומר למחשבה, ואת יכולה לקחת את זה ויכולה גם לא, וייתכן שאני מאוד טועה, אבל אם הבעיה כל כך מטרידה, ולריפוי בעיסוק אכן לקחת את הילד, איך את מסבירה את זה שבנושא הזה לא הייתה כל מעורבות של איש מקצוע עד לרגע זה? אולי זה מצביע על כך שקשה לכם להתייחס להתהנגות של הילד מסיבה כלשהי, אולי זה מעורר אשמה, חרדה לפגוע בו, וכו'. זאת הייתה הכוונה שלי ואכן הייתי צריכה לפרט אותה יותר.