יחס עוין כלפי אחות קטנה

שלום רב,
בתי הבכורה בת 5.5 היא ילדה נבונה מאוד (לכל הדעות), בוגרת, אוטודידקטית, אוהבת ללמוד, להחכים ולשאול שאלות. הגננות משבחות אותה בפניי יום יום בעבור הליכותיה, נימוסיה, חוכמה, התנהגותה בחברה ובגרותה. היא מקבלת ממני משובים על התנהגויות חיוביות וכמו כן גם על התנהגות טובה פחות, מתייעצת איתי כיצד לנהוג בבעיה כזו או אחרת בגן (בין החברות ) מסיקה מסקנות ומיישמת את העצות בשטח ( אני נותנת לה כלים להתמודד ועוקבת עם הגננת בנושא).
דבר אחד ויחיד אך משמעותי מאוד הוא התנהגותה כלפי אחותה הצעירה ממנה בשנתיים.
ההתנהגות כוללת חוסר סובלנות כלפיה, חוסר כבוד, מרגישה שהיא מעליה, לא חביבה אליה, מרביצה לה (בכל פעם מכה כואבת אחת בגב/ בבטן/ בועטת ללא כל סיבה ממשית). זה מלווה אצלה במין כעס אגור ונראה כמו פרצוף של שנאה.
אחותה הצעירה, כ״כ אוהבת אותה לעומת זאת, חביבה, מנשקת, מחבקת, מחמיאה, נדיבה מאוד כלפיה ומעריצה אותה. אפילו סולחת לה באותו הרגע על המכה וממשיכה לשחק איתה. הילדות האלה מעולם לא ראו אלימות בבית, מעולם לא פגענו להן בגוף, אפילו לא מכה על היד. כלום. לאחר כל אירוע כזה אני מסבירה לבכורה שאנחנו לא מתנהגים כך, שאפשר לפתור כל דבר במילים. היא מתנצלת (לא מכל הלב) ואחרי כמה דקות שוכחת וחוזרת לסורה. ניסינו תכנית שבועית, כל יום מקבלת סמיילי על התנהגות לא אלימה וזה החזיק בדיוק יום אחד.
כיצד עליי להתמודד מולה בעניין?? לא מקובלת עליי התנהגות כזו.
האם נכון לפעול דרך בתי הצעירה ולאסור עליה להיות נחמדה לבכורה אחרי התנהגות כזו?
האם אני צריכה למנוע ממנה דברים?
האם אני צריכה להפגין כעס ולא לדבר איתה אחרי אירוע כזה?
היא חייבת להבין לעומק ולקבל סוג של ״זעזוע״.
כמה עובדות נוספות:
היחס שלנו כלפי שתיהן הוא שווה ( אין אפליה)
יש לי זמן איכות עם כל אחת בנפרד ועם שתיהן יחד


אודה לעצתך, הגר