עזרה עם ילד בן 9

שלום, אנא עזרתכם בהבנת הבעיה...
יש לי 2 ילדים - בנים. אחד בן 9 (סיים כיתה ג'), שני בן שנה ו4 חודשים.
הבעיה עם בן הגדול... ילד נורמטיבי לחלוטין, לומד מצוין, תמיד היה רשום והשתתף ברצון ב 3-4 חוגים. כל הזמן עסוק. היה זמן לבקר אצל חברים וכד'. סבים/סבתות גרות רחוק – לכן אין לנו עזרה מהם. תיקשר עם כולם חופשי ללא קשר לגיל. אני - אבא - תמיד לקחתי אותו מהגן ואחר כך מביה"ס לחוגים ולחברים ותמיד היו לנו יחסים טובים. מאז שנולד הקטן, הוא כנראה התחיל לקנא בו (אבל עם זאת מאוד אוהב אותו), אמר פעם-פעמיים שאנחנו אוהבים את הקטן יותר... למרות שזה לא נכון והוא מקבל אפילו יותר תשומי ממה שקיבל בעבר, אם לא לדבר על מתנות (יקרות) שהוא כל הזמן מקבל ולא חסר לו כלום.
מספר חודשים הוא מתלונן על כך לא מרגיש טוב, יש לו בחילות, סחרחורות. אבל אם צריך ללכת לחבר או למקום שהוא רוצה - הכל נשכח. ליתר בטחון עשינו לו גם בדיקות - ועכשיו בוודאות אפשר להגיד שהוא בריא מבחינה פיזית.
בן שלי תמיד אהב להיות במטבח, לעזור לבשל, לנקות בדירה. עכשיו....רק מחשב, טלוויזיה, סמארטפון – זה מה שמעניין אותו, נאלצנו להגביל אותו לשעה-שעתיים שימוש במחשב (טלוויזיה בינתיים לא הגבלנו). אם מבקשים לעשות ממנו משהו - אז או שהוא עושה כאילו לא שומע ואפשר לחזור עד 20 פעם - ללא תוצאה, או שהוא מתחיל לבכות ולצעוק שאני צועק עליו ולכן הוא לא רוצה לעזור. מסתובב והולך לחדר שלו. פעם אפילו אמר שאני מרביץ לו וכן הוא ילך למשטרה (כמובן לא נגעתי בו). אבל הוא ילד רגיש מאוד וכל נגיעה (גם בביה"ס) גורמת לו לרחם על עצמו ובזמן אחרון התחיל להגיד לנו שבכלל חבל שהוא נולד (אמירה הזו התחילה להטריד אותי).
אנחנו ממש דואגים ומשתדלים לעשות הכל בשבילו. לדעתי הוא מנצל את תחושת החולי שלו לטובתו או שקורה לו משהו והוא לא מספר. עוד דבר, הוא עובר לביה"ס אחר בשנת לימודים הבאה. אולי זה מה שגורם לו לתסכול.
תעזרו לי בקשה - איך אפשר לגרום לו להבין שהוא חלק משפחה ואנחנו איתו ולא נגדו. איך לגרום לו להיות חלק מהמשפחה, להחזיר לו רצון לעזור בבית (בקטנה, כמו לסדר את החדר שלו)? איך להעלים לו את הרגשת חולי? אולי יש לך איזו נוסחה מנצחת?
סליחה על סיפור ארוך, השתדלתי לקצר ככל האפשר...
תודה