בתי בת ה - 9

שלום,
בתי בת 9. יש לה מספר חברות שאיתן היא נפגשת אחר הצהריים: בפעולת הצופים, בבית, בגינה הציבורית.
לבתי יש חבר שגם הוא בן 9. לחבר זה גם יש חברים נוספים, שאיתם הוא נפגש מחוץ לשעות הלימודים.
בתי והחבר שלה משחקים בהפסקות כל הזמן ביחד וכמעט ולא משחקים עם החברים הנוספים שלהם. הם לא מוכנים לשחק עם חברים אחרים, מהסיבה לטענתם, שהם דחויים, לא רוצים לשתף אותם, הם אוהבים להיות ביחד ובלי לברים נוספים.
טענותיהם נכונות היות ושניהם ילדים "מוזרים". שניהם כל היום ביחד, מחזיקים ידיים, לעיתים מתחבקים. המציאו עליהם שהם התנשקו, וכל בית הספר צוחק עליהם בעקבות כך. יש להם תחומי עניין משותפים (ניסויים, מדעים, אוהבים להמציא דברים), לציין ששניהם לומדים באותה כיתה ועולים כעת לעיתה ד'.
מצד שני, אמו של החבר לא מסכימה שיהיו לבד רק שניהם, אלא שיהיו ביחד אך עם עוד חברים נוספים בהפסקות. מה שקרה, הוא שהם המשיכו להיפגש בינהם, בלי לספר לנו (גילינו זאת ע"י כך שהילדה שלי באה וסיפרה לי).
יתרה מכך, כשהם ביחד בהפסקות, הם הולכים ומציקים לאחות הקטנה שנמצאת בחטיבה הצעירה איתם, ולפעמים סתם הולכים ומדברים.
אני ציינתי בפני אמו של החבר כי לדעתי עדיף שיהיו ביחד וישחקו יחדיו. כך לפחות יש להם אחד את השניה. לציין כי הבת שלי אוהבת להיות בחברת בנים יותר מאשר בנות.
אמו של החבר ציינה בפניי את החשש שלה מחוסר המקובלות, וכי היא חושבת להפריד בין בנה לבין בתי היות וה"ביחד" עושה להם לא טוב (ממציאים עליהם דברים כמו נשיקות). ועוד, כי הם עולים לכיתה ד', וזה לא נראה טוב שיש חבר וחברה.
שאלתי:
א. מה עלינו לעשות? האם עלינו להתערב ולנסות לצרף אליהם חברים נוספים?
ב. האם זה נכון להפריד בינהם?
ג. ברור לי כי עלינו לשוחח עם המורה לעניין חוסר המקובלות, ועשיתי זאת כבר. המורה צירפה את בתי לחברות אחרות, והדבר עבד ל - 3 ימים, ומיד חזרה לשחק עם החבר שלה. כבר בתחילת השנה נפנה בשנית למורה, אך מנסיוני כמורה, כל דבר שננסה לכפות על ילדינו, יתבצע בחוסר חשק, ומייד יתפוגג לאחר שנחייב אותם.
סליחה על האורך.
חשוב לי מאוד לקבל תשובה.
בתי עברה רבות בחייה (אמא חולה מאוד), והמחשבה על שינוי נוסף ומהותי בחייה מפחיד אותי.
תודה רבה.