אדישות אצל בן 6?

סיכום בניים :) :
1. ילד טוב - טוב מידי ?
2. לא מתמיד (אם אין סיבה ממש טובה)
3. פורח בחברה.. .
4. רגיש.

הבעיה : הוא לא מושפע מעונשים *בכלל*.
בגלל שמרבית עולמו הכייפי תלוי בחברה או באוזן שתקשיב לו, כלל העולם החומרי לא חשוב לו לחלוטין.
לדוגמא:
1. הרגשנו שהתלות שלו באייפון נהייתה גדולה מידי - אז הורדנו מינונים - לא הפריע לו.
2. (בעצבים :)) הצענו לזרוק את כל המשחקים שלו לזבל - לא היה לא אכפת.
3. קיבל מתנות ליום הולדת והמשיך בהתנהגות שמתוארת למטה, אז אמרו לו שהוא לא יקבל אותם (אנחנו מבינים שזה לא היה נכון) והוא לא מיצמץ!
4. לא דיברנו איתו כל הערב - לא שינה לו. (למחרת כמובן זה יום חדש)

אז איך זה משפיע עלינו ?
אנחנו לא מסוגלים לטפל בדברים שאנחנו הגדרנו שעוברים את הגבול. יש לנו שני דברים:
1. הוא חוזר אחרינו ללא הפסקה - לא משפטים שלמים, רק מילים אבל הרבה פעמים ביום.
2. הוא זורק דברים - לעתים קרובות פוגע בנו או באחיו. לרוב זה לא כואב אבל אנחנו כבר שבועות מנסים שהוא יפסיק.

שאלות :
1. איך הייתי מגדירה את חוסר הששפעה מעונשים ? אדישות ? הוא לא אדיש לכלום חוץ מלעונשים.
2. האם יכול להיות ש*כל* התופעות קשורות לחוסר צומת לב ? החלטנו שבשבוע הבא אנחנו מתחילים לעשות זמן איכות פעם בשבוע עם ההורה.
3. האם צריך לדאוג לחוסר התמדה ? האם כדאי לקחת אותו לריפוי בעיסוק או משהו דומה ?

(האמת, רק מלכתוב את זה כבר נפתחו לי כמה דברים)..

שלום לכם,
יכול להיות שחלק מהתופעות שתאם מתארים קשורות לקושי בקשב וריכוז (ההתמדה למשל). עם זאת חוסר המשופעות שלו מעונשים היא מובנת מאוד. עונשים לא עוזרים לאף ילד ולא ממש אפקטיבים. כדאי לכם לחדול מזה. כפי הנראה בלי קשר לבעיה שאולי הוא סובל ממנה (ואולי לא) יש אולי קושי שלכם להציב סמכות הורית. יכול להיות שתאם עושים את זה בצורה לא יעילה.
כדאי לפנות לפסיכולוגית הגן, או בתי הספר ולבקש ייעוץ והערכה. זמן איכות נפרד עם הילד זה תמיד דבר טוב.
בהצלחה.