התאפקות מפיפי אצל בת שנתיים וחצי

שלום מיכל,
הצורך שלה לשלוט בפיפי הוא בהחלט עניין רגשי וקשור בדרך כלל בקשר הדוק ליחסים עם ההורים. אני ממלליצה לכם לפנות בהקדם להדרכת הורים בעניין, כדי למנוע החמרה ובפיגעה בריאותית.

תודה על תגובתך
האם יש מטפלים אשר מתמקדים במיוחד בנושא זה?
כיצד עלי לבחור את סוג הטיפול והמטפל?
ובכל זאת אשמח אם יש לך כמה "טיפים"/ עצות איך כדאי לי להתייחס לנושא עד שאגיע לטיפול. כי אני די אובדת עצות
בעיקרון תמיד הזכרתי לה לעשות פיפי ולפעמים הייתי עומדת על כך שתבוא איתי לעשות (כשעברו הרבה שעות של התאפקות). אך לעולם לא נעשה שימוש בכח, כעס, העלבות או כל דבר שלילי בנוגע לזה. וגם לא מאף אחד אחר בסביבתה.
מכיוון שבשבועיים האחרונים המצב החמיר אפילו הורדתי עוד יותר לחץ והפסקתי להגיד לה שצריך לעשות פיפי.
אני רק שואלת אותה אם יש לה וכשעונה לא אני אומרת "אוקיי אז כשיהיה לך תגידי לי ונלך לעשות" אך ממש לא נראה שזה עוזר כי היא פשוט לא עושה.

שוב תודה

שלום מיכל,
תנסי פשוט להניח לה. בלאו הכי המעורבות לא עוזרת, אז אין טעם להמשיך בזה. כשאת זאת שמזכירה לה היא לא חווה את עצמה כשטלטת בגוף שלה ואז היא עושה סוג של דווקא. פשוט תניחי לזה.
את לא צריכה מטפלים המתמחים בכך, כל פסיכולוג או פסיכותרפיסט שעובד ילדים והורים יכול לעזור לך.