שאלה דחופה!

שלום רב,

שלשום אירע מקרה בו בני בן השנתיים אכל גלידה והכפית נשברה בפיו והוא המשיך ללעוס ובלע אותה. ברגע שהבחנתי בכך, נכנסתי לפאניקה וממש הייתי בלחץ וצעקתי אליו- מה עשית? האם בלעת? וכו' כדי להבין את השתלשלות הדברים. לאחר מספר דקות התאפסתי על עצמי והפסקתי לצעוק והרגעתי אותו אך, בזמן הצעקות האלה בני נלחץ ובכה ואמר לי להירגע ולהפסיק לצעוק ואני אכולת ייסורים מאז שמא פגעתי בו ואולי זה ייפגע בו בעתיד.

חשוב לי לציין כי התייעצנו עם רופא לבדיקה גופנית ותודה לאל הכול תקין וחתיכות של הכפית גם יצאו אבל יותר מטריד אותי הנזק הנפשי והרגשי.

האם זה נכון שחוויה טראומטית כזו- שצעקתי אליו ועליו, עלולה לגרום לגמגום?
האם גרמתי לו לפחד מהתגובות שלנו- היום בעלי הגיב בצורה מסוימת פליאה על משו שעשה והוא יודע שאנחנו לא מרשים לחייג סתם לאנשים ובני נכנס ללחץ ובכה שוב והרגעתי אותו.

מה הנזקים של ההתנהגות שלי... אף פעם לא הגבתי כך אבל זה האוצר שלי ופחדתי עליו כל כך שהשתלטה עליי היסטריה ופאניקה.

אודה לך על תשובתך המהירה!

שבת נפלאה!