בכי וצרחות

שלום,ביתי בת 4 ,בתקופה האחרונה החלה התנהגות של בכי בעקבות משהו שלא רוצה לעשות/לא הצליחה כמו שרצתה/ריב עם חברה,הבכי מגיע עד כדי צרחות,והיו פעמים שלקח המון זמן עד שנרגעה כאשר אני ובן זוגי מותשים בסיום נפשית ופיסית. ההתנהגות של הבכי הייתה גם בעבר,אך לקראת סוף שנת הלימודים בגן הבכי החל להפוך לצרחות,דבר שהלחיץ והתיש אותנו רגשית. לאחרונה בכל פעם שאני מזהה התחלה של התנהגות דומה,אני אומרת לביתי שאם לא נרגעת בספירה עד 5 תצטרך ללכת לבכות בחדר השינה.לרוב אינה מצליחה להירגע בספירה עד5,ואז אני מעבירה אותה לחדר שינה(כאשר הדלת נשארת פתוחה) ואומרת לה לחזור רגועה,היא חוזרת בוכה מס' פעמים ואני מחזירה אותה לחדר עד שחוזרת רגועה.מצד אחד ה"שיטה" הזאת קיצרה את משך זמן הבכי וגם את תחושת חוסר האונים שלנו במצבים האלה.אך למשל אתמול כשהחלה לבכות בביקור אצל חברים ,די מהר אמרתי לה שאם תבכה נלך הבייתה.שאלתי היא,האם ככה אני מעבירה לה מסר שלבכות זה לא טוב,ומשדרת לה שאני לא יכולה לעמוד בזה,וגם בכלל אשמח לתגובתכן ולהבנתכן את ההתנהגות שלה ושלנו,חן