ילדה בת 3 לאב גרוש

שלום רב,

אני אב גרוש כבר שנתיים וחצי ויש לי ילדה מקסימה שהיום כבר בת 3.
בזמן הגרושים לא חייתי בבית ,כך שבגיל די מוקדם היא ואני לא היינו מספיק יחד.
הרצף שלנו במפגשים התחיל מגיל חצי שנה בערך ועד היום לא פספסתי שום מפגש
כאשר שני המפגשים באמצע השבוע ופעם בשבועיים לוקח אותה לכמה שעות בשבת.
כשאני איתה אני מרעיף עליה אהבה,משוחח איתה הרבה,קונה לה מחבק אותה משתדל להיות האבא הכי טוב שאני יכל בזמן הקצוב המאפשר לי זאת.
בתחילה היה לי מאוד קשה כי היא הייתה סגורה אלי ובוכה כשאני בא לקחת אותה או לפגוש אותה...
היום הרבה יותר טוב,היא התרגלה אלי,צוחקת איתי,נהנת מהמפגשים
אבל יש משהו שכואב לי כאבא ומטריד אותי..
כשאני אומר לה בצורה ברורה אבא אוהב אותך אבא התגעגע
אז היא עונה לי "אתה לא אוהב אותי" רק אמא אוהבת אותי
שאני שואל אותה את אוהבת את אבא אז היא עונה "לא"
אין כעס או עויינות כאשר היא אומרת את הדברים האלה אבל זה בהחלט כואב לי ואני משתדל להבין מאיפה זה בא אולי מתסכול שהיא לא רואה אותי תמיד לידה או משהו...
היא קורה לי אבא ואני מאמין שהיא גם מבינה את המשמעות של אבא
אבל... עדיין לא אכפת לה כשאר אני הולך או בכלל לא בה [לפחות לא מראה לי משהו]
רציתי לדעת .. האם יש משהו שחסר כאן? האם אני עושה משהו לא בסדר?
יש דרך שאני יכל לאפשר לה כן להגיד מרצונה דברים ולהרגיש כלפי משהו

הייתה רק פעם אחת לפני חודש שהיא הפתיעה וממש רצה אלי לחבק אותי לפני שהלכתי כשהחזרתי אותה לאמא