ילדה שלא רוצה חברים

שלום רוית,
כדי לענות על שאלותייך חשוב להבין ממה נובע המצב של הילדה. איך ה קורה שאין לה חברות, ממה זה התחיל? האם היא מרגישה דחויה ולכן התייאשה? האם היא פשוט שונאת לוותר ולחלוק ומעדיפה להיות לבד כדי לא להתפשר? האם סיבה אחרת? נסי לשחזר איך זה התחיל? איך שיחקה עם ילדות כשהייתה קטנה, נסי להבין טוב יותר מאין זה נובע. ורק אז ניתן יהיה לחשוב איך ניתן לעזור לה.

תודה לתשובתך המהירה. האם אוכל לשוחח איתך טלפונית? אם כן מתי נוח לך?

גם שהיתה קטנה לא אהבה חברה במיוחד. היא מעדיפה מחשב או טלוויזיה או ספר על פני חברים. למרות שהיא לא מרגישה דחויה היא אומרת שיש לה חברים ושהיא מתגעגעת אליהם אך לי מהצד נראה זה לא ממש נכון. המורה מדווחת שהיא משחקת עם ילדה אחת ולעיתים אף לבד. יש מצבים שהיא אומרת לי שהיא לא ביקשה לשחק כי ידעה מראש שיגידו לה לא למרות שלא ניסתה אפילו. זה די מעורב לעיתים נראה שהיא זו שלא רוצה חברה ולעיתים נ ראה שהיא פוחדת שידחו אותה. אם אני מנסה להיזכר בעבר אז אף פעם היא לא היתה ילדה מקובלת במיוחד אך גם לא דחויה יש לה בטחון עצמי היא הולכת לבד למקומות וכ'. היא ילדה די תמימה נותנה המון אפילו מוותרת המון לעתים נראה לי שיותר מידי . מה אני עושה? האם כדאי לכפות עליה להפגש עם חברים? יש לה עולם עשיר משלה היא יכולה שעות לשחק עם עצמה או להעסיק את עצמה מה שמאוד קשה לי עם בני.

שלום רוית,
בודאי שלא לכפות. נשמע שהבת שלך מתקשה לקחת מקום, ובהחלט פוחדת שידחו אותה. קודם כל הייתי עובדת בבית על לתת לה מקום, אולי חשוב גם שאת תקדישי לה זמן, תשחקי איתה, תתעניייני בה, אפילו שבנך השני גוזל ממך זמן רב ולא ידוע להעסיק את עצמו. היא כנראה למדה לוותר מגיל קטן מכל מיני סיבות והיא לא מעלה על דעתה שהיא חשובה ושחברתה נעימה. צריך לעבוד איתה במאת על התחושה שהיא אהובה, חשובה, לעודד אותה להתעקש על דברים שרוצה ולא לוותר, קודם כל בבית ורק אחרי זה זה יתחיל בחוץ.