חששות לקראת כניסה לגן בפעם הראשונה

שלום רב!
הבן שלנו יהיה בן 3 עוד מעט, ילד מאוד מאוד חכם, מבין , מדבר מאוד יפה, קולט ומבין הכל, הוא ילד בעל אינטיליגנציה רגשית מאוד מפותחת, ולכן החששות שיש לנו.
הוא אמור להיכנס לגן בפעם הראשונה בחייו, מאז שנולד ועד עכשיו היה איתי בבית, לא היה בשום מסגרת, ולא נשאר לבד עם מישהו אחר חוץ מאיתנו פרט למספר בודד של פעמים בהן השארנו אותו עם סבא וסבתא כשהיה ישן ולא שם לב. הוא קשור אלינו מאוד, מאוד אוהב אותנו אומר לנו ביום עשרות פעמים שהוא אוהב אותנו ומראה חיבה תמיד. ממש ילד מתוק ונבון.

הסברנו לו כבר כמה חודשים שעוד מעט ילך לגן של גדולים, שמאוד כיף בגן, שיש המון משחקים וגננת חמודה והכל תמיד ברוח חיובית מבלי להראות לו שאנו עצובים כשמדברים על הנושא הזה, למרות שמבפנים הלב שלי נקרע....
אני יודעת מראש שזה לא יהיה קל ואפילו קשה בשבילו, להשאר פעם ראשונה בכל ה3 שנים האלו לבד בלי אמא ובלי אבא!!
בכל החודשים האלו הוא דיבר על הגן ואמר שיהיה לו כיף ויש משחקים וחברים חדשים ואני שמחתי כי היה לי איזשהו ניצוץ של תקווה שאולי זה לא יהיה קשה... אבל מהר מאוד התעוררתי מהאשליות האלו כי זה ממש חלום בשבילי שזה יעבור בשלום, אני פשוט יודעת שהוא יצרח שם כל היום ואני לא יודעת מה לעשות שלא תהיה לו איזושהי טראומה מזה.

בשבוע האחרון הוא נעשה ממש עצוב יושב לבד וחושב, כששאלתי אותו מה יש לו הוא אמר שכלום, ואז הוא אמר לי שהוא עצוב כי אני לוקחת אותו לגן ומשאירה אותו שם לבד ולמה אני לא נשארת איתו, הוא חזר על זה במשך השבוע כבר כמה פעמים, ופשוט הלב שלי נשבר כשאני חושבת על זה שיכול להיות שיצעקו עליו, ויכעסו עליו, וכידוע בגני עירייה המצב לא משהו, ולא תמיד יש לגננות סבלנות להבין את המצב הרגיש של כל ילד וילד.
ביחוד שזה מזב כמו אצלנו, שילד לא נשאר לבד עם מישהו אחר ללא הוריו אף פעם, ופעם ראשונה הולך למסגרת ליום שלם בלי הוריו.

אנחנו ממש מודאגים, עצובים ואובדי עצות, לא יודעים איך להכין אותו ואיך להתמודד עם תחילת השנה, איך לגרום לו שיהיה לו קל, או לפחות שלא יהיה לו קשה מדי...

נשמח לעצות איך להקל עליו את תחילת השנה ואיך להכין אותו למשהו שהוא חדש לו לגמרי.

תודה רבה!!