שינוי בהתנהגות של בן שנתיים

לפני כשבועיים אושפזתי למשך 3 ימים בגלל בעיונת בהריון המתקדם שלי וכנראה שלא טיפלנו בזה נכון כי מאז הילד הפך ממש להיות חרדתי ומפחד מהכול, מרעשים שהיה רגיל אליהם כמו מכסחת דשא ורץ אלי בכול מיני ואומר לי שהוא נבהל גם אם אין משהוא שקרה. הוא לא רוצה ללכת אפילו עם סבתא שלו ומפחד מאנשים שלפני זה לא פחד. כל הזמן מוודא איפה אבא או איפה אמא. יש לו גם עיניין אורלי הוא נמצא הרבה עם מוצץ ובקבוק.הוא גם הפך להיות מרדן לא קטן וכול דבר מלווה ב"לא בא לי", פרצופים וכו'
וכמובן גם ניכנס לגן חדש ושם המטפלות אמרו לי שחוץ ממשבר הבוקר יש לו משברים כשהוא רואה הורים אחרים
אתמול בערב כחלק מהשגרה הקראתי לו סיפור על מפגש בין לוייתן שהלך לאיבוד להורים שלו וכשסיפרתי לו שהם שמחים לראות אותו הוא אמר לי כועסים.... זה נורא הפתיע אותי מאחר ואני מאוד מקפידה להפגין אורך רוח חוץ מעיניין ה"מרדנות" והגבולות, וכמובן הסברתי לו שהם שמחים כי הם אוהבים ומתגעגעים וכו'
מדובר בילד שהיה מאוד חופשי, משוחרר ונינוח ועד היום כל שלב התפתחותי עבר בקלות.
אני יודעת שדרוש זמן אבל הולך לעבור עליו עוד קשיים: כל שבוע הבא אביו (שכמובן הפך להיות משמעותי יותר אחרי שאני נעלמתי) לא יהיה ולאחר מכן אני צפוייה ללדת... איך להתמודד עם השיוניים בו ואיך לנהוג נכון לגבי "העלמות" האב והלידה?
תודה