אובדת עצות

שלום אורית,
הגענו לסיטואציה מתסכלת בנושא הגמילה של בני , כמעט בן 3.5.
התחלנו איתו תהליך גמילה עוד באוגוסט שנה שעברה כאשר היה כמעט בן שנתיים וחצי. הוא היה חודש בבית, הרגשנו שהוא מוכן. כמעט ולא היו פספוסים, אם כי הוא לא ביקש בעצמו, אלא מדי כמה זמן לקחנו אותו לשירותים.
כאשר חזר לגן, הגננת אמרה שעשינו טעות, שהוא לא מוכן וכאשר מפספס העניין לא מטריד אותו. כיבדנו את דעתה של הגננת, על אף שבתוך תוכי הרגשתי שאם היו מזכירים לו מדי כמה שעות, הילד היה גמול. החלטנו להחזיר את החיתול.
בחופשת פסח האחרונה החלטנו שוב להתחיל בגמילה, הילד כבר בן 3, בוגר, עצמאי ומבין עניין. הפעם היה קל יותר כי בגן לקחו מדי פעם קבוצות של ילדים לשירותים, אך הוא גם החל לבקש בעצמו וגם הלילות היו יבשים. בכל זאת מדי פעם היה מפספס פיפי וקקי ומודיע בדיעבד, זה קרה בעיקר כשהיה שקוע במשחק.
לפני חודש נולדה לו אחות וגם נכנס לגן עיריה. השבוע הראשון עבר בסדר וללא פספוסים , אך כבר 4 ימים הוא פשוט עושה את צרכיו בתחתונים!! הן בבית והן בגן! ניסינו להסביר, הוא מתגונן (לא הספקתי, פספסתי) . ניסינו להתעלם ופשוט להחליף מבלי לעשות מזה עניין ( כי חשבנו שאולי הוא מנסה למשוך תשומת לב) וגם זה לא עוזר. כאשר שואלים אותו אם צריך פיפי, תמיד עונה שאין ומסוגל אחרי 2 דקות לעשות בתחתונים. אנו אובדי עצות, גן עיריה, הגננת אמנם מאוד מבינה ומשתפת פעולה אבל בכל זאת מבחינתם הילד צריך להיות גמול. אנא עזרי לנו להתמודד. תודה!