מעבר לגן חדש

שלום,
ביתי בת שנתיים ושמונה חודשים. החלטנו להעביר אותה גן כי חשבנו שהגננת לא דמות חינוכית נעימה וטובה מספיק, הילדה חזרה עם משפטים כמו: שקט דממה, חצוף קטן...דבר שכן היה מאוד טוב בגן הזה זה שהם קבוצה של 8 ילדים בוגרים שמאוד מסתדרים ואוהבים אחד את השני ונפגשים המון אחה"צ בגינה יחד.
בגן החדש שהחל לפני שבוע, ביתי חטפה טראומה, היא בכתה נורא ביום השני לאחר התאקלמות וביקשו שאבוא לקחת אותה לאחר חצי שעה. מאותו היום כל הסופש (זה היה בשישי) הילדה הייתה עצובה, מבט עיניים מפוחדות, אומרת אני לא רוצה ללכת לגן, אני לא אוהבת את הגננת, שאלתי אותה למה את לא רוצה ללכת לגן היא ענתה כי "הילדה עצובה."
אני נפרדת ממנה בבוקר שהיא עם מוצץ ושמיכה, לא נגשת לילדים אחרים, אני מוצאת אותה צמודה לגננת עם המוצץ והשמיכה. בארבעת ימים הראשונים לא רצתה לשבת לאכול ולא לישון. אכלה בעמידה.
היא נראית מאוד עצובה! מהרגע שהיא קמה בבוקר היא אומרת "אמא תשארי איתי קצת קצת בגן.".. וצמודה לי לרגל(שלפני זה הפכה את כל הבית עם הצעצועים והשתוללויות) היא איבדה שמחת חיים.
מדובר על ילדה מפותחת לגילה פיזית ומנטלית, נראית כמו בת שלוש וארבעה חוד' , ילדה מלאת שמחת חיים, פופולרית, חברותית, מאוד אנרגטית, עצמאית ונלחמת על מקומה בגינה אחה"צ גם מול ילדים גדולים ממנה בהרבה בגילאי 5-6 .
אני הייתי בטוחה שהיא תסתגל בלי שום בעיה, שהיא תשתלב מדהים ולא היו לי חששות. מאוד הופתעתי מהתגובה, המצב הרגשי שלה מלחיץ אותנו. מרגישים שעשינו טעות, שהיה לה טוב מאוד בגן הקודם.
בקיצור, אנחנו מתלבטים ולא יודעים מה נכון לעשות? לתת לזמן לעשות את שלו? להחזיר לגן הישן??
תודה על תשובתכם המהירה