שינויי התנהגות קיצוניים

שלום רב,
בתי בת שנתיים בדיוק, נכנסה לגן נעמ"ת אחרי שבמשך שנתיים טופלה על ידי סבתה. היא עדיין אינה מדברת אך מבינה היטב הכל ומצליחה להסביר עצמה בעזרת מילים בודדות ושפת גוף. נכון להיום הפרידות בבקרים מאוד קשות, והבכי מתחיל עוד בטרם היציאה מהבית. לדברי המטפלות בגן, במהלך היום היא בוכה לסירוגין, אך משחקת, אוכלת וישנה כשאר הילדים ולא מדווחות על התנהגות חריגה (פרט לימים הראשונים בהם סירבה לאכול ולשתות בגן). בשבוע האחרון ניכרת החמרה והקצנה בהתנהגויות של ילדתי. היא זורקת כל דבר הנמצא בסביבתה כשהיא כועסת או מקבלת תשובה שלילית, צועקת ללא סיבה ברורה, בוכה מכל דבר גם מתוך שינה, החלה להכות באופן נמרץ אותנו ההורים ומסרבת לאכול בבית, ולא משנה מה אני מכינה לה. אני מבולבלת בעצמי ולא בטוחה מהי הדרך הנכונה להגיב לכל הנ"ל. אשמח לשמוע חוות דעתך, ולקבל עצתך כיצד עלינו לנהוג, והאם לדעתך אכן קשורה התנהגות זו למעבר לגן.
תודה מראש....