ילד מפונק

שלום שרית,
על הדרך שבה אחותך מחנכת את בנה אין לך שליטה, לך יש לשיטה על איך את דואגת לבת שלך, ויכול להיות שחשוב שתדריכי אותה לא לוותר לאותו אחיין, או שגם את תיתני גב לבת שלך בדיוק כמו שאחותך נותנת לבנה, תגידי שהיא צודקת וכו' (כשהיא ביחד עם האחיין, לא בהכרח בסיטואציות אחרות שבהן את חושבת שזה לא מתאים). יכול להיות שהדבר יגרום למתיחות עם אחותך, זה לא נורא, מה שחשוב הוא שתרגישי שאת מגנה על הבת שלך, ושגם הבת שלך תרגיש זאת.

כשהאחיין מקבל משחק או שלוקח משחק מביתי וכמובן אחרי כמה דקות היא מבקשת לשחק גם וכמובן האחיין אומר לא ושוב אחרי כמה דרות היא מבקשת שוב ואומרת שזה התור שלה ושוב הוא אומר לא אז היא ניגשת ואומרת אמא הוא משחק עם זה כבר הרבה זמן וזה התור שלי וכמובן אני מנסה להגיד לה שתמצא משחק אחר ופה הוא מגיע ודווקא אומר שהיא לא תקבל והוא מחליט וכו וכמובן ביתי בוכה וצועקת כי הוא ממש הולך עם זה מול העינים שלה ומחייך חיוך ערמומי וזה מכעיס יותר את ביתי וכמובן אחותי מנסה לבקש והוא בשלו עם חיוך ולבסוף אחותי אומרת טוב תשחק עם זה וכשתרגיש שאתה רוצה תיתן והיא תרגע אל תדאג. מה עושים ?האם יש דרך להגן על ביתי? איך אני יכולה לעזור לה עם מצב כזה?

שלום שרית,
אני חושבת שאת קצת מבולבלת. אם האחיין לקח את המשחק יש ללמד את בתך להניח לו ולתת לו לשחק עד שהוא מסיים, אפילו שזה המשחק שלה, אין סיבה להציק לו ולדרוש ממנו לוותר על המשחק באמצע כי היא החליטה שהוא שיחק מספיק. חשוב שתסבירי לה באותם רגעים שהוא אורח, הוא עדיין משחק במשחק והיא אכן יכולה לשחק בינתיים במשחק אחר.