תאומים בני שנה וחודשיים

שלום רב,

יש לנו תאומים (בן ובת) בני שנה וחודשיים. לפני כחודשיים עברו לגן חדש (בתוך הקיבוץ הגנים מחולקים לפי שנים)
לאחרונה ברור לי שהבן חווה קשיים בהסתגלות לגן (בוכה כשאני הולכת בבוקר), ובבית הוא לא מוכן שאצא מטווח הראיה שלו (אם כן הוא משתטח על הרצפה ובוכה), זורק את עצמו אחורה ובוכה בצרחות כאשר לא מקבל מיד את מה שהוא רוצה.
הוא זוחל אל עבר כבלי חשמל, צלחות האוכל והשתיה של הכלב וכו'.

אני נותנת לו תשומת לב עד כמה שאפשר (כאשר אני לבד עם שניהם). בתי עצמאית יותר ומשחקת לבד וכך אני פנויה יותר אליו. אנחנו גם משתדלים לבלות עם כל אחד מהם זמן בנפרד (טיול או משחק בחדר אחר)
האם יש משהו נוסף מלבד סבלנות אינסופית ונתינת תשומת לב שאני יכולה לעשות כדי להקל עליו? מאוד קשה כך.

יש לציין כי שניהם בעלי טמפרמנט מאוד תזזיתי ושובבים מאוד. עברו עלינו חודשים מאוד קשים של בכי אינסופי מאז שנולדו.
גם לבן וגם לבת אין סבלנות ואינם מחכים לדברים - אוכל/משחק/ספר וכו'. ברגע שהם מצביעים על משהו הם מתחילים לבכות עד שמקבלים אותו, או לחילופין אם זה משהו שאינני מרשה להם אז יש סצנה מאוד ארוכה. מה לעשות במצב כזה? האם להסיח את דעתם במשהו אחר או פשוט לתת להם לבכות ולהסביר להם מדוע אי אפשר (אני מסבירה, אך מרגישה שאינם שומעים מבעד לבכי).

אשמח לייעוץ והכוונה

תודה :)