קושי עם ילדי

שלום וברכה,בני בן ה- 9 הנו ילד מקסים, רגיש מאוד לסביבה ובעל לב זהב, סנדויץ במיקומו במשפחה- אחותו בת 11 ואחיו הקטן בן 4.5 .נתחיל מזה שהוא ילד בעל חגורת כתפיים רפות מה שכנראה גורם לכתב שלו להיות לא קריא ולא מסודר(הוא בחוג כדורסל, קודם היה בשחיה ורכיבת סוסים), אני לא יודעת אם יש קשר כלשהו אבל הוא כל הזמן טוען שלא מבינים אותו, שנורא קשה לו בכיתה לא לפטפט או לא לקום במהלך השיעור מה שגורם להפרעה במהלך השיעור ומיכתבים ושיחות רבות מול סגל המורים, וזאת למרות שבשנה שעברה בתיאום עם היועצת של ביה"ס הכנו טבלה,יחד עם המחנכת שבה היא אמוה לציין בסוף כל שיעור אם בני לא פטפט או לא קם .שנה שעברה הטבלה עברדה בסדר ,אך השנה (נשאר עם אותה המחנכת) היא לא ממש עובדת,יש יים טובים ורובם פחות טובים.אתמול העיר לו מאמן הכדורסל והוא לא קיבל את הערותיו ,למרות שלא הגיב לו - כשהגיע הייתה הוא התפרץ בבכי וצעקות וממש מירר בבכי קורע לב,נכנס למקלחת והחל לדבר עם עצמו ולבכות שנורא קשה לו ושאף אחד לא מבין את הקושי שלו ,הוא אינו מוכן לקבל ביקורת וכל אחת שכזו מתסיסה אותו ,גם היא ביקורת בונה. ניסיתי הסביר לו שהטובים מכל הגיעו להישגים בייחוד בעזרת ביקורת בונה,שבשביל זה יש את אבא ואמא שתפקידם להדריך וגם את שאר האנשים הסוססים כמו- מורים מדריכים ושגם אנו המבוגרים מקבלים ביקורת וקצת קשה לנו במיוחד אם איננו מסכימים עימה ,ושיש דרך להביע התנגדות לא בצעקות אלא בנחת, ישבנו ודירנו ונתתי מס' דוגמאות להמחיש לו את הנושא, אך הוא המשיך בשלו שהוא מאוד משתדל אבל לא יוצא לו ושאף אחד לא מבין אותו בעיר המחנכת שלדעתו מאשימה אותו סתם. האם תכלו בבקשה לסייע לי בעיניין, לת לי עצה שאוליי תוכל לעזור לי להבהיר את התמונה לבני בצורה פשוטה ועיניינית? תודה רבה .