בן שש מספר בדיות מאוד משכנעות...

שלום יעל,
אני מבינה שאתם מודאגים מרמת הפירוט והתחכום של הבדיות שבנך מספר, אבל האמת היא שלפי התאור שלך לא נראה שכרגע יש סיבה לדאגה. בנך מצא דרך לחיות חלק מהזמן במציאות שנעימה לו יותר, אבל הוא לא משתמש בשקרים באופן מניפולטיבי כדי להשיג טובות הנאה, לרמות או לפגוע במישהו, הוא גם לא מאבד את הקשר למציאות כיוון שהוא יודע היטב למי לספר ומתי ויודע שלא באמת יש לו אח, זה לא בדיוק שקר אלא יותר כמו סיפור כזה שהוא ממציא כמו ילדים שמשחקים בתאטרון. לא הייתי מתערבת בזה כרגע וגם לא מנסה להפריך את זה.הייתי גם מבקשת מהגננת לא לעשות זאת. אני מניחה שעם הגיל זה יעבור.

תודה על התגובה המרגיעה, ואולם החשש שלנו נובע מכך שלעיתים מספר בדיות/גוזמות שעלולות לגרור נזקים - לדוגמא - סיפר שילד מהגן חנק אותו והיכה אותו נמרצות והעונש שקיבל מהגננת היה "לשחק שח-מט לבד". כמובן שהבנתי מייד שהעונש הוא פרי דמיונו, אבל למרבה המזל ידעתי שהילד עליו סיפר שלכאורה היכה אותו שוהה באותו זמן בחו"ל ושלהד"מ... אולם במקרים אחרים אני נאלצת לתחקר אותו ארוכות על מנת להבין האם באמת הרביצו לו... או אפילו כדי להבין איזה חלק מהסיפור נכון...דוגמא נוספת - סיפר על ילד שמציק לו באופן סידרתי ושהגננת זימנה לגן את הוריו של המציקן לברור. לאחר "חקירה" התברר שאכן המציקן מציק (כתגובה לפרובוקציות של בני) אך הוריו מעולם לא דווחו ובטח שלא זומנו ... חשבתי שאולי מגזים על מנת לזכות בתשומת לב (למרות שזוכה לת.ל. חיובית בשפע) , אבל באמת חוששת מה יהיה בהמשך כשיגיע לביה"ס - ולא אוכל לסמוך על אמינות הדיווחים שלו... (גם אם ההגזמות/בדיות) נעשות בתום לב...

תודה,
יעל

שלום יעל,
יכול ליהות לאור הפרטים שתא מתארת שכדאי לבדוק יותר לעומק מדוע הוא משקר, ועל איזה צורך זה עונה. זה לא עניין של איך להסביר לו לא לשקר, הסבר לא יעזור, מסיבה כלשהי הוא מעדיף לחיות בעולם הדמיון ועושה את זה מאוד באינטיסיביות, וייתכן שזה מעיד על מצוקה כלשהי ועל קושי לחיות כרגע את חייו בלי זה.
אם זה קורה הרבה ומטריד אתכם אולי כדאי לפנות לייעוץ מסודר ולבדוק את זה יותר לעומק.