הטחת הראש בקיר

שלום רב
בני הקטן בן שנה וחצי פיתח בחודשים האחרונים סוג של התנהגות שמאוד מדאיגה אותנו.
זה החל בזה שכשאחיו הבוגר ממנו (בן שנתיים וחצי) היה "מחטיף" לו מכה הוא היה "מפרק" את תיסכולו בהטחת מיצחו ברצפה. כמובן שהתנהגות זו הלחיצה אותנו מאוד ומייד מהפעם הראשונה דאגנו להרים אותו מהרצפה ואולם כנראה שהתגובה שלנו גרמה לו להבין שאכן יש סוג של פיצוי בהטחת הראש (תשומת לב מיידית של אמא ואבא) ומז התפתחה אצלו תבנית ברורה שבה בכל פעם בה הוא חש תסכול או שאיננו מרצים אותו , לדוגמא הוא מתעורר ואנחנו לא מגיעים באותה השניה על-מנת להוציא אותו מהמיטה (זה לוקח לנו 5 שניות)הוא מטיח את ראשר בצידי המיטה.
ויש כמובן דוגמאות נוספות. כשביררתי את הנושא עם הגננת בגן כמובן שמדובר שם בילד אחר לגמרי ואין זכר להתנהגות דומה בגן. ההנחיה של "מביני דבר" היתה להתעלם מהטחות הראש ובכך להעלים את ההתנהגות הזו ואולם אני מאוד חושש מפגיעה אמיתית מאחר והילד ממש מטיח ראשו בחוזקה.
ברור שהתחושה היא של מעגל שאינו נגמר והילד פשוט "קלט" אותי ומשתמש במיניפולציה הזו הלוך וחזור. אגב התופעה קיימת בעיקר איתי וכמעט שאינה קיימת עם אימו. שאלתי היא (וסליחה על ההקדמה הארוכה) כיצד ניתן למנוע את ההתנהגות הזו מבלי להתעלם מהילד שעה שהוא מתנהג כך(ז"א "כאילו לא להתייחס")?
מלבד זאת מדובר בילד מקסים שמח מחבק ואוהב אבל כנראה סובל מתסמונת "פינוק היתר".