בעיות חברתיות

שלום ליאורה,
באופן טבעי, הורים רבים חווים חוסר אונים אל מול קשיים חברתיים של ילדיהם. את מציגה התלבטות לגבי הדרך בה ניתן לשנות את תפיסתה של בתך, אולם לא מן הנמנע שתפיסתה של הבת אכן נכונה, גם אם הנושא מאוד מצער.

מבחינה סובייקטיבית הבת שלך חווה דחייה חברתית. נראה שעד היום השכלת לבנות עימה מערכת יחסית חיובית, כך שהיא רואה בך פרטנרית לשיחה, ומאמינה שתוכל לשאוב מתמיכתך כוחות. בין שהדחייה נכונה ובין שלא, חשוב שתזכרי שכאשר היא מספרת לך, היא משתפת אותך קושי רגשי שהיא חווה. בשלב זה היא זקוקה לקבלה ולתמיכה שלך, הרבה לפני שתהיה מסוגלת לבחון את הדברים בצורה אחרת. שמעי אותה, הקשיבי לה, היי איתה והכילי את הקושי שלה. אפשר שהקשבה ללא מענה היא כל מה שהיא זקוקה לו, אך גם עשוי להיות הדבר הקשה ביותר שעליך לעשות.

מבחינה אובייקטיבית תתכנה שתי אופציות:
יתכן שבתך אכן סובלת פגיעות מצד חבריה. במידה ואכן כך, תפיסתה תקינה לחלוטין ואף משרתת אותה היטב. היא מבינה את הסיטואציה החברתית, וכך מסוגלת להתנהל באופן המותאם לסיטואציה.
יתכן עם זאת, שבתך שבתך מפרשת את הסיטואציה החברתית באופן שגוי או מוקצן. במצב שכזה, כדאי באמת לנסות ולשוחח איתה על אפשרויות(!) לפרשנות אחרת של הסיטואציה. וזאת רק בזמנים שבהם אינה עסוקה בפגיעה עצמה. עם זאת, זכרי שהפרשנות שלך לדבריה היא בבחינת פרשנות, והשתדלי שלא לכפות עליה את הפרשנות שלך כ"נכונה" וכ"אמיתית" יותר מזו שלה.

ניהול שיחה:
כאמור, הכלה שלך את הקושי של בתך בשלב ראשון, הנו הכרחי על מנת לשמר את ערוץ התקשורת ביניכן. במידה ובתך תמשיך להיות מתוסכלת בכל פניה שלה אליך בעניינים כאלה, יגדל הסיכוי שהיא תצמצם את הערוץ הזה, ותבחר שלא להשתמש בו.
אני מציע לך לנסות ולשוחח עם ביתך באופן כללי יותר על המצבים המדוברים. חשוב שתסבירי לה מה את מרגישה כשהיא מספרת לך על הקשיים שלה. הסבירי לה שאת מבינה שהיא עצובה, ושכל מטרתך היא לעזור לה, ולכן הגבת כפי שהגבת. כדי להיענות בצורה טובה יותר לצרכיה, היוועצי בה. שאלי אותה למה היא זקוקה במצבים האלו ומה היא מצפה ממך לעשות. בהזדמנות זו את יכולה להציע גם את מחשבותיך בנושא הקונקרטי, אולם הרשי לה להדריך אותך לגבי האופן בו היא זקוקה לעזרתך והשתדלי לכבד את צרכיה.

אשמח שתשובי ותעדכני.

בהצלחה!