בן 8

שלום לך,
לפי תיאורך נשמע שאת קולטת היטב את הסיטואציה.
בנך לא מצליח להשתלב בצורה חברתית כפי שאולי היה רוצה, ולכן מתחיל להעדיף להימנע מפעילויות שמעצימות תחושות תסכול וכאב (להיפגש עם "חברים"), ומחפש לו דרכים אחרות להתנחם (חזר לישון עם דובי).

באופן כללי הייתי מציע לשוחח איתו באופן פתוח על הנושא החברתי וקשייו בנוגע לכך, תוך שהשיחה מתארת בעיקר עובדות או הבחנות אובייקטיביות שלך, בדומה לאופן בו כתבת את הפניה הזו.
כדי לפתוח את הנושא, ניתן למשל לומר לו: "שמתי לב שלאחרונה אתה מעדיף להישאר בבית על-פני מפגש עם חברים, גם כשמשעמם לך. אתה שמת לב לזה?". לאורך כל השיחה יש להשתדל לנקוט בסגנון מתעניין ולהימנע מאמירות שמציינות התנהגויות כטובות או רעות.
שימי לב שבאמירה כזו אין שיפוטיות כלפי הילד, להבדיל מאמירות בסגנון: "למה אתה לא רוצה ללכת לפגוש חברים?" שעשויה להתפרש כהאשמה, או "אתה צריך ללכת לשחק עם חברים" - אמירה שמתעלמת מהקושי שלו ומשאירה אותו להתמודד לבד עם תחושות התסכול שלו.
שוחחו איתו גם על חבריו לכיתה באופן פרטני ("מה אתה חושב על ...?") מבלי לציין הערכתכם כלפי הילדים ("דויד הוא ילד מאוד חמוד, מה אתה חושב עליו?"). אפשרו לו לבטא את תפיסותיו ותוך כך גם את קשייו אל מול הילדים השונים.

אפשר שהתנהגותו הרגשנית לאחרונה ("התבכיינות"), נובעת מיכולתו המוגבלת להכיל את התסכול החברתי שהצטבר. פתיחת ערוץ תקשורת ישיר אתכם ההורים, יאפשר לו ערוץ לאוורור תחושות שליליות, ויעזור לכם לכוון אותו גם לפיתוח קשרים באופן יעיל יותר.

את מציינת שהוא אאוטסיידר ושבשלב מסוים הילדים "מנפנפים" אותו, אולם קשה להבין איך בדיוק זה בא לידי ביטוי, ומהם המאפיינים בהתנהגותו שמביאים לכך.
האם לכם ההורים הסיבה מובנת?
האם במפגשים חברתיים קודמים הרגשתם שהוא מפרש באופן תקין את הסיטואציה החברתית?
האם יודע לתקשר את רצונותיו / מחשבותיו באופן תקין?

במידה וקיים קושי בהבנה של סיטואציות חברתיות מורכבות אתם יכולים לעזור לו. בעתיד, שוחחו איתו על סיטואציות חברתיות לאחר התרחשותן. בקשו ממנו לספר על חוויותיו מהמפגש וודאו שהוא מקשר בצורה נאותה התנהגויות ותוצאותיהן, וכי הוא ער לעולמו הרגשי של האחר עימו היה בסיטואציה.
הגיוני שתיאוריו יהיו קונקרטיים, כך שהוא יספר "אני אמרתי/עשיתי X, ואז הוא עשה Y", ובשל זה אתם השתמשו בשאלות בסגנון "למה לדעתך הוא עשה Y? / מה הוא הרגיש? / מה אתה הרגשת?".
בהמשך, תוכלו לבחון איתו חלופות להתנהגותו: "אתה נשמע לא מרוצה ממה שקרה. מה אפשר היה לעשות / להגיד באותו רגע?"
באופן זה תעזרו לו לפתח הבנה חברתית שלמה יותר, ולהגדיל את רפרטואר ההתנהגויות המוכרות לו, ובכך להגדיל סיכוייו לפתח קשרים חברתיים יעילים.

בהצלחה!

יאיר סהר

שלום,
הכי חשוב לברור מה עומד בבסיס הקושי החברתי, נסי לדבר איתו על זה, ולא ברגע של משבר אלא ברגע של קירבה ביניכם. נסי לברר עימו מדוע אינו רוצה ללכת לחבר מסוים, מדוע הפסיק להיות בקשר עם ילד כלשהו. בשיחה עימו נסי להיות כמה שיותר ספציפית בדוגמאות קונקרטיות כדי ששניכם תוכלו להתחבר למקרה ספציפי ולהבין מה מקשה עליו באינטראקציה החברתית.