אובססיה למים

שלום,
השימוש במילה אובססיה בד"כ מכוון לעיסוק באופן מוגזם ולא בריא.
אני מניח שהכוונה שלך היא שהבת שלך מאוד שמחה בכל הנוגע למים פרט למקלחת.

באופן טבעי, ההחלקה היתה אירוע לא נעים שנרשם בזכרונה.
מאז, כל כניסה למקלחת נקשרת כאירוע שלילי שצריך להימנע ממנו (גם אם כבר לא זוכרת את האירוע המקורי)

לא ציינתם, אבל ניתן להניח כי בשלב זה גם אתם כבר פיתחתם רגישות לנושא המקלחות, ולפני כל מקלחת אתם בסוג של "כוננות". במקרים כאלו, הורים רבים מפתחים סט התנהגויות בניסיון לתקן את המצב.
אפשר שאתם משתדלים מאוד להנעים את זמנה, לשיר שירים, לצחוק ולשחק כדי "לשכנע" אותה שאין סיבה לבכות. יתכן גם שבשל הבכי והצרחות, אתם משתדלים לקצר את השהות במקלחת למינימום הנדרש.
(תקנו / הוסיפו פרטים במידת הצורך, על מנת שאוכל להתאים את תשובתי בצורה טובה יותר)

אופן התנהלות שכזה נראה לנו המבוגרים כטבעי, ולכן אנו בוחרים בו. עם זאת, הוא לרוב מחזק אצל התינוק תחושה שהוא אכן במצוקה ובצדק, ומחזק אצלו דווקא את ההתנהגות הלא רצויה.

לכן, עצתי היא לנהוג מעתה אחרת:
כאשר אתם מכניסים אותה לאמבטיה, שמרו על קור רוח.
התנהלו ברגישות, אך עשו את הפעולות באיטיות.
בכל שלב בו החלה לבכות, גם אם בטרם הכניסה הממשית לאמבטיה (מתוך היכרות עם הטקס), השהו את התקדמות התהליך עד שתירגע. לאחר שנרגעה המשיכו לשלב הבא בתהליך. אל תנסו להפיס את רוחה או לעודדה על-ידי דיבור או משחק.
בכל מקרה, הוציאו אותה מהאמבטיה רק לאחר שהפסיקה לבכות, או שלפחות נרגעה במידה משמעותית. לשהייה במקלחת במצב רגוע (גם אם בעקבות עייפות) יש מרכיב חשוב בדרך לשינוי החוויה שלה.

המשמעות בהתנהגות שכזו היא העברת מסר ברור שאתם בטוחים שלא נשקפת לה כל סכנה במצב הנוכחי. הבטחון שלכם ישרה עליה בטחון בסיטואציה.
הקפדה על התנהלות שכזו אמורה לפתור את הבעיה תוך מספר ימים, ותקל עליכם להיפטר מהסבל שלכם ושלה. קחו בחשבון שהמקלחות הראשונות יהיו ארוכות משמעותית בשלב זה.

באם החלטתם לקבל את עצתי, חשוב שתקפידו על כל ההנחיות, ללא "קיצורי דרך", והקפידו לערוך כך מקלחת לפחות שבוע ימים.

במידת הצורך אשמח לענות לשלות נוספות (ניתן גם טלפונית).

בהצלחה!