מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- אני סבתה לנכד מתבגראני ואני29/01/2014
מסיפורי בני שעבר גרושים קשים התברר לי
שהנכד הגדול בן 16 מעורר מאוד דאגה.
הוא לא רוצה שהות אצל האם , כך שהוא רוב הזמן אצל האב,
הוא עושה צרות צרורות שכוללות התפרצויות זעם אלימות שמתבטעות
בשבירת חפים, כך הוא עושה גם כאשר הוא אצל אמו ויש לו התפרצות
זעם.
השבוע הא איים שהוא יהרוג את כל הדגים באקווריום, כמו כן מצכו
צכין נעוצה בתמונה של אחותו שתלויה על הקיר.
אותי זה נורא מפחיד, נראה לי שהילד זקוק לאשפוז דחוף, אך מכיוון שההורים
לא תמימי דעים אין אפשרות לאשפז את הילד.
מה אתם מציעים לעשות?
לדעתי יקרא שם אסון גדול, כי הרי הכתובת כבר על הקיר.
אודה לכם לכם מה שתענו לי ותיעצו לי.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אני סבתה לנכד מתבגר - תגובה
טל כרמלי טבת29/01/2014אני מסכימה איתך שהדברים מדאיגים. התפרצויות שכוללות שבירת חפצים, ואמירות שכוללות כוונות אלימות, יש בהם להדאיג ולסמן שהנער נמצא במצוקה וזקוק לעזרה. אני מניחה שאת גם חוששת שהוא עלול להזיק לסביבה.
התנהגותו של נכדך יכולה להיות תגובה לגירושים הקשים, ועשויה לנבוע גם מסיבות אחרות או נוספות. גם לא ניתן להבין מדברייך איך ההורים מוצאים לנכון להתמודד עם המצב. אני מבינה את תחושת חוסר האונים שלך כסבתא, שיכולה רק לנסות לשכנע אך לא לפעול בניגוד לרצון ההורים. ייתכן מאד שהוא לא זקוק לאשפוז אך כן לטיפול. אני ממליצה לך לדבר עם בנך ועם האם על המצוקה שבנם כפי הנראה חווה, ועל פנייה לאיש מקצוע שיוכל לנסות להבין את מקורותיה ולהמליץ על הטיפול המתאים.
בהצלחה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם רומנטיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
