אודה לתשובה דחופה, גננת יוצאת לחופש

שלום לך,
הדאגה שלך ברורה, לאור העובדה שבנך חווה קושי להסתגל למסגרת החדשה.
עם זאת, כאשר אנחנו משנים הרגלים בשעת קושי אנחנו משדרים מסר בעייתי.

כשאתם פועלים אחרת (משאירים אותו בבית), המסר המועבר הוא: "אנחנו רואים שקשה לך וחושבים שאתה לא מסוגל להתמודד עם הקושי, לכן נשנה עבורך את הסיטואציה".
במצב כזה, הוא מפנים כי הסיטואציה אכן קשה מאוד, ומעבר ליכולתו. כאשר תבקשו להחזירו לגן - אותו מקום קשה מנשוא עבורו - הוא כנראה ימשיך למחות, והפעם מחאותיו יהיו עוצמתיות יותר, וכך גם הקושי שהוא יחווה. אפשר לראות זאת גם כך: כמעט כל הילדים יעדיפו להיות בבית עם ההורים (במצב נורמטיבי). לכן, כשישאר בבית יגלה "כי טוב" וגם "כי אפשרי", ולכן כשתרצו להחזירו לשגרת גן המחאות יחזרו, ובצדק.

את מספרת שבימים האחרונים החל להסתגל לגננת, אך מבחין בינה לבין המטפלת. מצב כזה יכול להפוך מתמשך אם ימצא בגננת מקור ביטחון, וייצמד אליה כל עת שהוא בגן.
דווקא אם ימשיך ללכת לגן בימים אלו, יוכל לקבל הזדמנות לפתח קשר עם המטפלת, וגם עם דמויות מטפלות אחרות - המחליפה.

החשש שלך כי הימים הקרובים יהיו קשים רגשית עבורו הוא הגיוני. אולם ההתמודדות שלו תהיה טובה יותר אם תקבלו את העובדה, שייתכן שהימים הקרובים יהיו קשים עבורו. חוסן נפשי מתפתח כאשר החוויה הרגשית היא לא נעימה, אולם נסבלת. כדי להפוך את הקושי לנסבל, היו שם עבורו בשעות אחר הצהריים. שחקו איתו, שוחחו איתו, ואפשרו לו לדבר על הקושי. זאת מבלי לנסות לעודד אותו, אלא מתוך מטרה לאפשר לו להרגיש שאתם מבינים אותו.

לסיכום, מאוד מומלץ שלא לשנות את שגרת חייו הנוכחית.
המשיכו לקחת אותו לגן, והיו זמינים רגשית עבורו בשעות בהן אתם יחד.

אשמח לשמוע ממך שנית בעוד מספר ימים, כדי לדעת איך היתה ההתמודדות.

בהצלחה!