חסרת אונים

שלום אימאן,

את מודאגת מהשינוי בהתנהגותה של בתך וחוששת שעובר עליה משהו בגן. לא הסברת מדוע זאת ההשערה שלך, אך אני מניחה שזוהי תחושת הבטן שלך.

ראשית, דברי עם הגננת ונסי לברר איתה האם גם היא רואה שינוי כלשהו. האם משהו השתנה במצבה החברתי של בתך, האם חל שינוי בקשר שלה עם הצוות, האם גם בגן היא "אנטי" ובוכה?

שנית, נסי לדבר עם בתך ישירות. נסי למצוא שעה יחסית רגועה, אולי לסדר זמן בו תהיו רק את והיא, ללא אחותה. שאלי אותה האם קרה משהו בגן לאחרונה, האם מישהו אמר לה משהו מעליב, האם מישהו עשה לה משהו לא נעים וכדומה. גם אם היא ילדה שלרוב לא משתפת, יכול להיות שבאווירה נעימה ושונה תוכלי ליצור עמה שיחה כזאת. אל תלחצי עליה אם תראי שהיא לא מעוניינת, אך אמרי לה שאת שמה לב שבזמן האחרון היא מצוברחת וכל דבר מציק לה, וחשוב לך להבין מדוע. נסי לשדר פתיחות גם לדברים אחרים שלא קשורים לגן, למשל לשאול אם היא אולי כועסת על משהו או על מישהו במשפחה וכדומה.

את מציינת שאחותה מקבלת המון תשומת לב ויש אולי קנאה, אך לא ברור לך למה דווקא עכשיו חל השינוי. בכל מקרה, אם היומיום שלכם מאפשר זאת נסי להקדיש לה באופן קבוע זמן משלה, בו את והיא תעשו משהו נחמד שהיא אוהבת. זה לא צריך להיות משהו "גרנדיוזי", יכול להיות הליכה משותפת לגינה, כל דבר שיאפשר לכן ליהנות יחד, לשתף ולשוחח.

אם תמשיכי להרגיש שאת מודאגת ולא מבינה, תוכלי לפנות אל איש מקצוע שייפגש אתך ועם בתך, יתרשם ממהות הקשיים, ובהתאם ימליץ על דרכי סיוע.

בהצלחה!