פינוק, בת 5 חודשים

שלום ג,

החוויה של הורות ראשונה מעוררת רגשות רבים, וכמו שאת מתארת, ביניהם גם לחץ וחששות. כך, אתם מתבוננים בתינוקת שלכם ושואלים את עצמכם מדוע אינה עצמאית יותר, בטוחה בעצמה, משחקת וחוקרת. אתם גם מאשימים את עצמכם, על כך שהייתם מגוננים מדי ולא עזבתם אותה לדקה.

יש גישות רבות ומגוונות בגידול ילדים, ואף אחת מהן לא "נכונה" יותר מהאחרת. כל הורה, או זוג הורים, מוצא את הדרך הנכונה לו, מה מתאים לאישיות שלו ולמאפיינים שלו, לעתים לאופן שבו הוא עצמו גדל. יש הדוגלים בגישה "נוקשה" ושיטתית יותר, ויש הדוגלים בגישה "זורמת" וגמישה. נסו להיות קשובים הן לעצמכם והן לתינוקת שלכם, על מנת למצוא את הדרך המתאימה לכם ביותר.

בכל מקרה, התינוקת שלכם נמצאת עדיין בשלב ראשוני של היכרות עם עצמה ועם העולם. שלב זה נקרא לעתים "שלב סימביוטי", בו היא תלויה בכם לחלוטין וזקוקה למגע ולקירבה על מנת לחוש בטוחה. היא בוודאי לא זוחלת עדיין, ורק בעוד זמן מה תתחיל באמת "לצאת לחקור".

יתכן שאת צופה בתינוקות אחרים, אולי פעילים ו"עצמאיים" יותר, ותוהה האם משהו לא בסדר עם התינוקת שלך. אולם לכל תינוק יש טמפרמנט וקצב משלו. יש תינוקות סקרנים וערניים יותר מאחרים, ויש כאלה שנרגעים יותר בקלות, לעומת אלה שזקוקים למגע ולהרגעה ממושכים יותר. נכון הוא שסביר כי ככל שאת/ם תחושו רגועים יותר, כך גם התינוקת שלכם תרגיש רגועה יותר ויהיה לה נוח יותר להיות לרגע לבד. עם זאת כאמור היא קטנה מאד עדיין, ואני ממליצה "לקחת אויר" ולהיות סבלניים. אתם יכולים "לתרגל" איתה בהדרגה רגעים בהם תהיה לבד בלול, תוך שאתם עדיין שומרים על קשר עין אך ללא מגע. יש תינוקות שעוזר להם לשמוע את קול ההורה גם כשהוא יצא מטווח ראייתם, נסו לדבר אליה ברוגע או לשיר לה.

אלה חודשים מרגשים אך מתישים ביותר, בעיקר עבורך שנמצאת עם התינוקת כל היום. נסי למצוא עזרה, אולי מישהו שיהיה איתה לשעה או שעתיים בהם תוכלי להתאוורר ו"למלא מצברים". לעתים גם שהות בחברת אמהות ותינוקות נוספים מסייעת ומקלה.

בהצלחה רבה!