מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- המצאה או כאב אמיתי?שרון02/02/2014
שלום רב, ברצוני לציין בעיה קשה מאוד שאני מתמודדת איתה. אני אם חד הורית מאז שנולדה ביתי לפני כשנתיים הכרתי גבר גרוש +2 (בנים) מזה כ5 שנים. אני עומדת לדבר על הבן ה"קטן" בן 11, אבל לפני זה אתן קצת רקע. כל הסיטאוציה שם הזויה בגלל התרבות ממנה באים הגרושה שלו עדיין גרה יחד עם ההורים של בן זוגי, באותו מבנה לא ממש באותו בית, ולכן טכנית הילדים עדיין גרים בבית שבו גרו עם אבא שלהם וסבתא וסבא מצד האבא, הקטנה שלי גרה איתנו.
מתוך הכרות די נרחבת בפסיכולוגית ילדים הסברתי לבן זוגי שזה כבר מצב מתח ובלבול עבור הילדים ושמבחינתם מצד אחד כלום לא ישתנה מצד שני אבא לא גר איתנו, האם לא עוזרת במצב ולעיתים אף מסיתה את הילדים נגדנו, יתכן שהבעיה היא גם מפה ,מהקרע שנוצר בעקבות זאת בין רצון הילדים לבין הסטותיה של האם. הילד הקטן מתלונן על כאבים בבטן, הוא מקבל התקפים לרוב בלילה, לרוב אחרי שקרה משהו שלא יצא או מצא חן בעייניו כמו העובדה שאבא לא בא בזמן שהוא רצה או שהוא לא בא לישון אצלנו. ההתקפים נמשכים מ15 דקות עד ל40. בדרך כלל בזמן הזה הילד מבקש להתקשר לאביו ואז הוא פשוט צורח במשך הזמן הזה שהבטן כואבת ואבא אבא וזהו, לפעמים מוסיף שהוא עצוב וזהו, ללא הסבר מה מציק לו. לטעמי אמו צריכה גם לטפל בו ולא לאפשר בכל פעם לילד להתקשר לאבא ולא משנה, אם הוא עסוק או ישן, בן זוגי אב מסור מאוד ולכן הוא טוען שהוא צריך להיות שם בכל קריאה אני אומרת כאמא שגם אמא צריכה להיות שם. בן זוגי רואה את ילדיו יום יום, הוא מגיע לבית הוריו כל יום, ומבלה עם הבנים, למען האמת ביתי רואה אותו הרבה פחות.
כאשר אני שומעת את הצרחות של הבן,פעם זה קרה אצלנו בבית, הן נשמעות לי עם המון כוח ולחץ על הסערפת מה שבדרך כלל בא נגד כאב בטן ובמקרה של כאב בטן אינסטינקטיבית מנסה כל אדם ילד או מבוגר לא להפעיל לחץ על הבטן...אולי זה לא מדויק. בכל מקרה נעשו לו בדיוקות גסטרו ואולטראסאונד ונשארה בדיקת אינדוסקופיה , הבדיקות שבוצעו לא הראו שום סימן לאיזשהו אולקוס או כיבה עצבנית. לטעמי ההתקפים הינם התקפי זעם היסטריים ויתכן שמלווים בכאב כלשהו שהוא או אמיתי או לא, או שהילד מרגיש את ההתכווציות של מערכת העצבית כאשר הוא לוחץ על הבטן מתוך רצון לפרוק ( אם הבנת את כוונתי).
אני מבקשת עזרה כי האב, בן זוגי מאוד קשור ומאוד מסור ולדעתי הכיוון של גסטרו זה לא הכיוון וצריך גם קצת להפסיק ללטף ולעבור לאהבה קשוחה.ילדים בוחנים לפעמים את הגבולות שלנו בעזרת דברים מסוג זה.
הודה על עזרה והדרכה
בברכה ותודה ענקית* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר המצאה או כאב אמיתי? - תגובה
יאיר סהר04/02/2014שלום שרון,
תחילה אציין כי חשוב שנערכות לילד בדיקות שמטרתן לשלול בעיה רפואית.
את מתארת סוגיה משפחתית סבוכה ומבלבלת, ואני מניח שזהו גם המצב עבור הילדים.
במערכת היחסים שאת מתארת בולט מאוד היעדר הגבולות, אשר עשוי לבלבל מאוד את הילדים. מתוך שהסיטואציה המשפחתית לא עשויה להשתנות, כדאי לנסות ולהגיע לפתרון האופטימלי.
גם בהיעדר בעיה רפואית, אין ספק שהבן בן ה-11 חווה מצוקה גדולה. בין שהוא חווה כאבים פיסיים, ובין שרק מתלונן עליהם, אין ספק שמצוקתו הנפשית משמעותית וחשוב להתייחס אליה בכובד ראש, כלומר הכאב הנפשי הוא אמיתי. ציינת שהגירושין היו לפני 5 שנים, אך לא ציינת מתי החלו ההתנהגויות האלו, והאם התרחש אירוע משמעותי (שינוי כלשהו) לפני כן.
את מציינת שבעלך מסור מאוד ומבלה עם ילדיו זמן מספק מדי יום, וזה מעודד. עם זאת, לאור גילויי המצוקה המשמעותיים, חשוב לבחון אם צרכיו הרגשיים נענים באופן שמותאם לו, ואם ישנם גורמים המלבים את מצוקתו (את מציינת שגרושתו מסיתה נגדכם). במידה וכן, לטובתו של הילד כדאי לנסות לטפל בגורמים אלו תוך הבנה משותפת.
לגבי שיחות הטלפון, נשמע לי שמדובר בהרגל שאינו מועיל לו כמקור הרגעה. ניתן רק להניח שכאשר הוא מתקשר, הוא צורח כדי להביע את מצוקתו, אולם לא מתאפשרת פעולת הרגעה אמיתית. בנוסף מתקיימת תחושה של פריצת גבול המרחק בינו לבין אביו (בכל עת שיחפוץ בכך) אשר לא באמת מצליחה לנחם. הצעתי היא שהאב ייזום שיחה עם בנו על הנושא. בשיחה חשוב שיסביר כי הוא מבין לכאבו של הילד, אולם מרגיש ששיחות הטלפון הללו אינן עוזרות לבן, ואינן נעימות לו (לאב), ולכן מעתה החליט שלא לקיימן. חשוב לסכם הסדר לפיו במידה והבן מתקשר, האב לא יאפשר להמשיך את השיחה.
במידה והמצב נמשך ללא פתרון, כדאי להיוועץ באיש מקצוע.
בהצלחה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אורח חייכם בריא?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
