הצבת גבולות לבן שלוש וחצי

מנהל הפורום

טובי פלד

הוספת הודעה חדשה
לקביעת תור

לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום

הצבת גבולות לבן שלוש וחצי
אור
06/02/2014

שלום רב!
בני בן שלוש וחצי. יש לו אח בן 8 חודשים. בני הגדול מאוד רגיש ויודע להביע את רגשותיו יפה.
ברור לי שזהו גיל בו הוא זקוק לתחושה שהוא מסוגל לקבל החלטות ולבחור. עם זאת אנו נוהגים להציב לו גבולות וכאשר זה אפשרי לתת לו לבחור בין שתי אופציות. שמתי לב שכאשר הוא רוצה משהו אך אנחנו מחליטים אחרת ההתמודדות שלו היא פשוט להגיד שבכלל רצה את מה שאנחנו אמרנו- בעצם כדי להרגיש, אני מניחה, שהוא החליט..... לפעמיים קודם כל בוכה וצועק ואח"כ כדי "לרדת מהעץ" משנה את עמדתו כדי שתתאים כאילו מה שקרה בפועל זה מה שרצה.
למשל- רצה שאביא לו אחה"צ בובה שלו לגן וכאשר לא הבאתי ושאל איפה היא והסברתי שלא מצאתי אותה ראיתי שעומד להתעצבן ואז ישר עוצר עצמו ואמר " אבל אני בכלל לא רוצה את הבובה טוב שלא הבאת". או למשל הוא החליט שכל ערב מישהו אחר יקריא לו סיפור- פעם אמא ופעם אבא, וכאשר יוצא שאחד מאיתנו לא יכול להקריא "בתורו" בני ישר "משנה את המציאות" כדי שתתאים להחלטה שלו ואומר שבכלל ההורה השני הקריא אתמול- העיקר שישמור על הסדר שהחליט שצריך להיות.... אפילו אם משכנע עצמו בדבר לא נכון.
אני מניחה שהתנהגות זו הינה מנגנון התמודדות שלו כדי לא לחוש שהוא לא מחליט.
כנ"ל למשל- ביקש הרבה שוקולד והסכמנו לתת רק 2 קוביות אז אחרי צרחות ובכי כאשר הבין שלא יקבל יותר ממה שהחלטנו- הוא נרגע ברגע ואמר "טוב שתי קוביות זה הרבה, נכון אמא?" ממש כדי לשכנע את עצמו שקיבל מה שדרש....

שאלתי היא האם התמודדות זו עם חוויות של "כישלון" בלהחליט הינה בריאה או שמע עלינו לעודד התמודדות שלו עם כישלון מבלי לנסות לשנות את המציאות כדי שתתאים לרצונו להחליט...

מצטערת על האורך אשמח להכוונה האם להתעמת איתו למול המציאות או לעזוב אותו עם תחושת הסיפוק שהחליט.....

תודה מראש

* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

לקביעת תור

סגירה
הצבת גבולות לבן שלוש וחצי

הוספת תגובה

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
הצבת גבולות לבן שלוש וחצי - תגובה
יאיר סהר
06/02/2014

היי אור,
את מתארת התנהלות הורית אחראית מאוד, שיש בה סמכות מחד, לצד הקשבה לצרכיו של הילד מאידך. כאשר המצב מאפשר, אתם מאפשרים לו לממש את רצונו לבחור ולהרגיש בשליטה על הסיטואציה.

כאשר אנו מציבים לילד גבולות, אנו עושים זאת מתוך דאגה ואכפתיות. אנחנו מאפשרים לו להפנים את גבולות המצב הנוכחי ובכלל, ובכך מספקים לו בטחון. לכן, חשוב להקפיד להציג גבולות ברורים ויציבים, המלווים בסיבה הגיונית ("לא הבאתי את הבובה - כי לא מצאתי", "היום אני אקריא לך את הסיפור - כי אמא לא פנויה / אבא עייף" וכו'). מדברייך נשמע שכך אתם עושים, וחשוב לי לחזק אתכם על כך.

לא ציינת שאתם מתרגמים עבורו למילים את תחושותיו השליליות במצבי תסכול. לצד הקפדה על גבולות, חשוב שתראו לילדכם שאתם "רואים אותו" ומבינים את תסכולו. ככל ילד, כאשר הוא נתקל באירוע המתנהל שלא בהתאם לרצונותיו הוא חווה תסכול. לכן, ברגעים בהם הוא מציג מורת רוח למצב, אתם יכולים לומר לו ש"אנחנו מבינים שהמצב מתסכל אותך, אבל...".

לעניין ההתנהגות הספציפית:
כל ילד בוחר לעצמו אסטרטגיה אישית להתמודדות עם תסכול, וכל אסטרטגיה שכזו היא לגיטימית כל עוד אין הפרה של כללי התנהגות בסיסיים. להבנתי, החשש הוא שסגנון התמודדות של יצירת מציאות "חדשה" אינו יעיל בעולם המבוגרים. ואכן, סגנון כזה אינו מתקבל היטב כאשר מבוגרים עושים זאת, אולם זכרו שכך גם כל סגנון התמודדות ילדי אחר. אפשרו לו להתמודד עם התסכול בדרכו, ועם הזמן, כאשר יהיה מסוגל להכיל מצבי תסכול באופן יעיל יותר, יבחר לעצמו מנגנוני התמודדות בוגרים יותר.

בהצלחה!

* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

לקביעת תור

סגירה

הוספת תגובה

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום