הכנה לפרידה מסבא

שלום ארז,
מצטער על התגובה המאוחרת, ובמיוחד על המצב בו אתם נמצאים כרגע.

בקצרה - ההמלצה היא לספר לילדים על המצב בגובה העיניים ובאופן כללי (סבא חולה מאוד, נמצא בבית חולים ומטפלים בו) מבלי להיכנס לפרטים קשים.

כאשר מתרחשים שינויים כאלו, הילדים בד"כ שמים לב. הדבר החשוב ביותר כדי לתת להם תחושת בטחון הוא דווקא לדבר איתם על השינויים (עם כל ילד בהתאם לגילו), ולאפשר להם לשאול שאלות.

לא ניתן להבטיח שלא יהיו חלומות רעים או חרדות, אולם ככל שתהיו פנויים יותר לשוחח עם הילדים ותיצרו אוירה בה יש מקום לשאול ולהביע כאב וחשש, כך תפחיתו את מצוקתם. השתדלו להימנע מנסיונות הרגעה כגון "אין מה לפחד", "הכל בסדר", והשתמשו יותר במתן תוקף לתחושות שלהם "אני מבין שאתה מפחד", "אנחנו מבינים שעצוב לך" וכדומה. כך תתנו להם הרגשה שאתם מבינים אותם, ואתם איתם בקושי שלהם. כך הוא גם יהפוך נסבל יותר.

מבחינת הסברים על גוף ונפש - אלו הסברים תלויי תרבות ואמונה. אני כשלעצמי איני מוצא בכך צורך. מבחינת הילדים, כל הסבר שעשוי להיות מורכב להבנה יקשה עליהם את עיבוד המידע. כאמור נסו להתאים את המידע שאתם מוסרים לפי גיל הילדים, והשתדלו להיצמד למידע שאתם מאמינים בו, מבלי לנסות ליפות את המציאות.

אני רוצה להפנות אותך לתשובתי לפניה "מוות במשפחה" לקבלת פרטים נוספים.
אשמח לענות לשאלות נוספות במידת הצורך.