מוות במשפחה

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • מוות במשפחה
    יסמין
    11/02/2014

    שלום, אבא של בעלי גוסס מסרטן ולצערי לא נותרו לו עוד ימים רבים לחיות.
    בנותיי בנות שש ושלוש ואני לא יודעת כיצד להכין אותן לדבר כזה.
    האם לא לומר כלום בינתיים אלא רק אחרי שזה יקרה?
    או להכין אותן מראש?
    מה לומר לאחר שסבא שלהן ילך לעולמו?
    עלי לציין כי אנחנו גרים בצמוד להורים של בעלי והן רגילות לראות אותו על בסיס יום יומי.
    אני ממש אובדת עצות ולא יודעת איך לגשת לנושא הזה אודה על תשובתכם.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    מוות במשפחה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • מוות במשפחה - תגובה

    יאיר סהר
    11/02/2014

    שלום יסמין,
    צר לי לשמוע על התקופה בה אתם נמצאים.
    לעניין שאלתך, פעמים רבות אנחנו כהורים עומדים בפני דילמה אם לספר דבר מה לילדינו.
    במקרה זה, הדילמה היא מתוך הרצון להגן על הילדים ולחסוך להם כאב ופגיעה.
    עם זאת, כדאי לדעת כי שיחה עם הילדים הינה חשובה מאוד במצבים כאלו, וזאת מכמה סיבות:
    השיחה תאפשר לילדות לחבר את היעדרו של סבא להתרחשות במציאות. שיח פתוח בנושא, גם יעביר להן מסר שאתם (ההורים) פתוחים לשיחה על הדברים, וכך ירגישו בנוח להפנות אליכם שאלות או מחשבות שתהיינה להן בנושא. זו גם תהיה ההזדמנות שלהן לראות שהכאב שהן חוות איננו רק שלהן, אלא גם אתם שותפים לו. אפשר גם שלאור השינויים שמתרחשים - הן כבר חשות שקורה משהו, ותחושת אי הידיעה גורמת דווקא לתחושת חוסר אונים גדולה יותר.

    לכן, כדאי לשבת ולשוחח עימן, ולספר להן על המצב כבר כעת.
    לעת עתה, הסבירו להן שסבא חולה מאוד, וזו הסיבה שהן לא רואות אותו הרבה כמו תמיד. תוכלו לומר שגם אתם מתגעגעים אליו, ולאפשר להן לספר מה הן חושבות או מרגישות באופן פתוח: "את רוצה להגיד / לשאול אותנו משהו?". באם עולה שאלה בסגנון "האם סבא ימות?", תוכלו כרגע לומר שזה אפשרי, במידה והוא לא יבריא מהמחלה. זו למעשה ההכנה מראש. אפשרו להן זמן לעכל את המצב, ולכן המנעו מלנבא (בסגנון - "סבא חולה, ובקרוב ימות"). כמו כן, המנעו מכניסה לפרטים מורכבים וקשים מדי כגון שיח על פרטי המחלה הספציפיים, כאבים גדולים וכדומה, אלא השתדלו לדבר על הדברים באופן כללי, אך מובן.
    אם וכאשר ימות, ספרו גם זאת לבנותיכם. חזרו על שיחה דומה ואפשרו להן לבטא את תחושותיהן, ולעבד את הכאב.

    תגובותיהן עשויות להיות מגוונות אך גם בלתי צפויות - מהבעת כאב גדול ובכי, ועד מה שעשוי להיראות כאדישות. קבלו כל תגובה שלהן כלגיטימית. שאלות ותהיות נוספות עלולות להתעורר בהן מידית, אך גם כעבור מספר ימים. בכל מקרה, היו אתם גם ערניים ורגישים לשינויים בהתנהגותן, והשתדלו לתת מענה לצרכים רגשיים שעשויים להתעורר.

    בכל מקרה, השתדלו לשוחח איתן בגובה העיניים, ולהשתמש במילים שהן מכירות. השתדלו להמנע מביטויים גבוהים (בדוגמת "הלך לעולמו" או "נפטר") ולומר פשוט "מת". זכרו שהמטרה היא להעביר מסר שהכוונה שלכם היא באמת לשוחח איתן, ולהעביר להן מידע שהן מסוגלות להבין. התאימו את השיחה לכל אחת מהבנות, הנמצאות בשלב התפתחותי שונה, ובמידת הצורך נהלו שיחה עם כל אחת בנפרד.

    אשמח לענות במידה ועולות לכם תהיות נוספות.

    השתתפותי הכנה בצערכם.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו