ילד בן 4 וחצי מתנהג באלימות ופגיע

שלום חניתה,

אתחיל מהבעיה השנייה שאת מציגה - נשמע מדברייך שההתנהלות הכללית עם בנך הינה סוערת ולא פשוטה, ומקשה על שניכם לקיים חיי שגרה נעימים ונוחים. בנך מגיב באלימות פיסית ומילולית ולמעשה מפעיל כלפייך "טרור" בכל פעם שאת לא נענית לדרישותיו.
התנהגויות אלה מעידות על מצב רגשי לא טוב בו הוא נמצא, בפרט כשאת מציינת גם פגיעות רבה ונטייה לבכי. מספר גורמים עשויים להסביר את התנהגותו - העדר דמות אב נוכחת וקבועה בחייו, לצד חוסר אונים וחולשה שהוא אולי קולט ממך. יתכן מאד שהוא מגיב לחוסר ב"סמכות הורית" מספקת, ולתחושה שאין מולו מבוגר מספיק סמכותי ועקבי.

לכן, ראשית יש לחזק את הסמכות שלך מולו ולתת לו תחושה שיש בבית אימא שהיא חזקה מספיק, הן על מנת לשים לו גבולות והן על מנת לספק לו תמיכה והגנה בעת הצורך. יתכן שאת חשה עומס רב בהיותך זאת שנושאת ברוב נטל גידולו, ואם יש דמויות נוספות שיכולות לסייע לך זה יהיה מצוין (סבתא, דוד, חברה טובה וכד'). עלייך להגיב בחומרה על המעשים האלימים שלו, ולא לאפשר לו לאיים עליך ולהפוך להיות זה ש"שולט" בבית. לצד זאת נסי ליצור הזדמנויות בהן אתם מבלים בנחת ללא סיבות לריב או לקונפליקט.

באשר לבעיה השנייה, לא ברור מדברייך מהו המסר שבנך מקבל מאביו לגבי הקשר ביניהם, וכן מהי עמדתך בנושא ומה הוא קולט ממך לגבי אביו בכלל והמפגשים עמו בפרט. בנוסף, לא ברור האם חל שינוי לעומת העבר, ואיך הוא מסביר את חוסר הרצון שלו להיפגש עם אביו (מעבר למה שכתבת). יתכן שיש בו כעס כלפי האב שאולי מבחינתו "נטש" ואף בנה לעצמו משפחה חדשה. יש חשיבות לשוחח איתו על הדברים ולהבין מהן תחושותיו. אם חשוב לך שהקשר ביניהם יתקיים ויהיה רציף וקבוע, והאב חש אותו דבר ויש ביניכם שיתוף פעולה, כדאי להתמיד בניסיונות להפגיש ביניהם על מנת להעביר את המסר שאביו לא "מוותר" עליו. אולי לזמן מה ניתן ליצור מפגשים קצרים בהם האב והבן מבלים ביחידות, ולא בבית האב שם אולי בנך חש פחות רצוי. בכל מקרה על מנת שבנך ירגיש כי למרות שאינכם חיים ביחד יש לו אימא ואבא והוא חשוב לשניהם, חשוב שתהיה ביניכם תקשורת נאותה, ולעתים הדבר דורש לשים בצד מחלוקות ומתחים.
בהצלחה.