מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- חרדות לא מוסברות של פעוטהתמיר16/02/2014
שלום. יש לי ילדה מקסימה בת 2 ורבע, מאד חכמה, עירנית, מתקשרת עם כולם, מדברת שוטף, חוש הומור, מצברוח מעולה – הכל נהדר. אך שמתי לב שתמיד כאשר אנו נמצאים בביתו של אחי (נשוי פלוס 3 ילדים בגילאי 15, 12 ו-10) היא תמיד סגורה ונצמדת אלי ומסרבת להיפתח. יש פעמים בהם היא נפתחה אליהם והשתחררה, אך זה תמיד לוקח זמן, בעוד שעם אנשים זרים לגמרי, או עם בני משפחה אחרים אין תופעות כאלה.
אתמול באתי איתה לביקור אצל אחי. כבר כשהלכנו ברחוב לעבר הבנין בו הם גרים היא נצמדה אלי בחשש והניחה את ראשה על כתפי בעצב (כאשר עד 5 דקות קודם היא היתה במצברוח מעולה). כאשר נכנסנו לחדר המדרגות היא נתקפה פחד, פרצה בבכי וחזרה והתחננה "לא רוצה למעלה. קח אותי הביתה!". כמה שניסיתי לדבר על ליבה זה לא הלך ונאלצתי לצאת משם, כאשר לאחי, אשתו ולילדיו נאלצתי להמציא סיפור כלשהו כדי לא לפגוע בהם או לא ליצור ריחוק בינם לבין ילדתי בהמשך. אגב, משם הגעתי ישירות לארוחת שישי אצל אחותי, ושם הילדה פרחה כהרגלה.
חשוב לציין שהילדה מעולם לא היתה עם משפחתו של אחי לבדה, אלא רק בנוכחותי. היא לא היתה עדה שם לריב או הרמת קול (מעבר לצעקות של הילדים תוך כדי משחק). משפחתו של אחי מאד אוהבת אותה ומנסה להגיע אליה בכל דרך. אני מבולבל ומוטרד ולא יודע מה לעשות. אודה לכם על תשובה מהירה ככל האפשר כי משפחתו של אחי מצפה מאד לביקורינו לאחר זמן רב מאד (מעל לחודש) שלא נפגשנו. חשבתי להזמין אותם אלי (לסביבה מוכרת יותר) בסופ"ש הקרוב בכדי לבחון את האינטראקציה איתם אצלי. אבל מסיבות של מרחק גאוגרפי ושמירת שבת, רוב המפגשים חייבים יהיו להיות בביתו של אחי, אין לי מנוס מכך.
פרט אחד נוסף: אני מגדל את הילדה בהורות משותפת עם אמא שלא גרה איתי. היחסים בינינו מצוינים וזה עובד נהדר.
תודה וכל טוב!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר חרדות לא מוסברות של פעוטה - תגובה
יאיר סהר16/02/2014שלום תמיר,
אתה מתאר חששות לא ברורים של בתך המתעוררים בקרבה לביתו של אחיך.
אתה גם דואג, ובצדק, להפריך חששות לגבי פגיעה בה על-ידי מי מחברי הבית שלא בנוכחותך. ניכר שאתה מתפקד היטב כאב אשר רגיש מאוד לאותותיה של ביתו, וטוב שכך.
עם זאת, בהנחה שהחששות המתעוררים אכן עולים ללא סיבה, חשוב גם להגיב להם בהתאם. כלומר אני מציע לך להעביר מסר לפיו אין סיבה אובייקטיבית לחשש, ואת המסר להעביר דרך ההתנהגות שלך בסיטואציה.
כאשר הילדה שלך נצמדת אליך, היא מבטאת חשש, שאפשר שמקורו באיזשהו אירוע שהפחיד אותה (צעקת שמחה של אחד הילדים למשל). באופן טבעי, כאשר ילדים מביעים חשש - אנחנו מנסים לגונן עליהם ולהרגיע אותם. עם זאת, כאשר אתה מגונן עליה, מלטף ומנחם אותה, מדבר אליה בקול מרגיע כדי למתן את תחושת הפחד שלה - אפשר שאתה נותן בכך תוקף למצב המאיים. באותם רגעים היא חוששת ונצמדת, אתה מגונן והתחושה שנוצרת היא "אבא מגונן עלי בגלל שמפחיד פה" והמסקנה המתבקשת: "חשוב שאשאר צמודה לאבא". התהליך הזה מקבל משנה תוקף כאשר אתה חוזר על עקבותיך מביקור מתוכנן אצל האח בשל הבכי שלה.
הדרך שבה תוכל באמת למתן את החשש שלה, היא בהתנהלות הפוכה. ושוב - מתוך הנחה שהיא אמנם מפחדת, אולם אין באמת סיבה לכך.
בתקופה זו, תכנן את הביקורים עם בתך אצל אחיך כך שיהיו ארוכים מספיק, ובמידת האפשר אף תכנן ביקורי יום שלם. באם בתך בוכה בהגעה לבית אחיך, תוכל לומר משהו בסגנון "אני מבין שלא נעים לך, אבל באנו לבקר את ...". הימנע מנסיונות שכנוע או הרגעה. פשוט המשך בדרכך אל הבית. בעת הביקור, כאשר היא נצמדת אליך - אפשר לה לעשות זאת, אולם אל תקדיש לכך תשומת לב מיוחדת (ליטוף / חיבוק וכו'). אפשר לה לשבת לידך, אולם כדאי מאוד שלא תהיה עליך. במקביל, הימנע מנסיונות לשכנע אותה להיפרד ממך ולגשת לשחק עם אחרים. בנוסף, דאג להביא איתך 2-3 צעצועים שהיא אוהבת, והנח אותם בקרבתכם, כך שכאשר תרצה - יהיו בהישג ידה. כאמור, דאג שהמפגשים יהיו ארוכים ככל שניתן, ובכל מקרה - לפחות עד שהגעתם לשלב בו היא מרגישה נינוחה יותר.
הסבר גם לאחיך ומשפחתו מבעוד מועד על החלטתך לעשות כך, ובקש מהם שלא לכפות עליה אינטראקציות עימם כאשר אינה פנויה לכך ועדיין צמודה אליך (אמירת שלום בכניסה היא לגיטימית לגמרי כמובן).
לסיכום, ההמלצה שלי היא דווקא לפעול בניגוד לאינסטינקט.
מתיאורך, לאחר שהיה ממושכת, בתך מצליחה להיפתח יותר ומרגישה בטוחה יותר, ואין זה מפתיע. השהייה הארוכה מנטרלת את החרדה שמתעוררת, וזאת בתנאי שנאפשר זאת.
אשמח שתשוב ותעדכן אותנו על ההתקדמות.
בהצלחה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם בדיכאון?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
