ילד לאחר גירושי הוריו

שלום שירי,
דאגתך מובנת, משבר משפחתי פוקד את אחותך ובנה ואביו. פרידה או ותהליך של פרוק משפחה זה תמיד מאוד קשה לילדים. במיוחד לאחיין שלך שהוא בגיל רגיש, מחד מספיק בוגר להבין כל מה שקורה מאידך לא מספיק מצויד בכלים מנטאליים להתמודד עצמאית. אחד הגורמים שמאוד מקשים על התמודדות עם תהליך פרידה שאותו תיארת זה שהדברים נעשו בפתאומיות וללא תכנון תיוון ואורח רוח. כפי שציינת האחיין שלך עבר המון שינויים פתאומיים פרידה מאביו, ביתו מהגן שלו זה המון להתמודד איתו בעת אחת. בדרך כלל כל שינוי כזה דורש תקופה של הסתגלות וכל השינויים ביחד זה מאוד מקשה ומציף עבור כל אחד ובייחוד עבור ילד בן 3. הוא נפרד מהרבה דמויות התקשרות בטוחות.
הייתי ממליצה על מנת לסייע לו להתמודד זה שמעתה הדברים יהיו כמה שיותר יציבים וקבועים. למשל נהדר שאבין מגיע בימים קבועים וכל סופש שני.
שנית הייתי ממליצה לדבר איתו ישירות על הדברים כאשר מצידו עולה התנהגות או אמירות שלדעתכן קשור לחוויות שעובר. למשל כאשר מכונס בעצמו לדבר איתו שהוא בטח עצוב שלא רואה את אבא כמו פעם ומתגעגע לבית הישן ולהגיד לו שהוא צודק, התגובה שלו טבעיות והולמת. או אם נתקף התקף זעם להגיד שהוא כועס שהמון דברים השתנו ואין לו שליטה על כך, ושוב שהוא צודק זה באמת מעצבן.
לדעתי בשלב זה עדיין אין טעם לפנות לטיפול עבורו. הגורם שיקבע את יכול ההתמודדות שלו זה המצב הנפשי של הוריו, האם הם יהיו פנויים להכיל אותו ולהיות קשובים אליו. כמו כן חשוב ההידברות ביניהם, להימנע משימוש בילד לשם ביטוי של כעסים זה על זו ולהפך. כך שאם יהיה צורך הייתי ממליצה בהמשך לפנות להדרכת הורים כל הורה בנפרד או יחד אם הם רוצים לעבוד על התיאום ההורי.