בעיית משמעת עם ילדה בת 11

שלום נורה,

את מספרת שבתך נוהגת באופן לא מכבד שאינו מקובל עלייך, הן כלפייך והן כלפי דמויות אחרות כגון סבתא. את שואלת האם לכעוס או ללטף, אך נראה שבאופן מובן את כועסת עליה וקשה יהיה לך להסתיר זאת. אינני יודעת מה הרקע לכך, האם הוא קשור ישירות לגירושין או לנסיבות אחרות, אך בכל מקרה הגעתן למצב בו היחסים ביניכן עכורים ומלאי מאבקים ומתח.

באופן כללי ומבלי להכיר את הפרטים, נראה שניתן לטפל בכך בשתי דרכים מקבילות:
ראשית, כדאי להעביר מסר ברור לגבי מהי התנהגות מקובלת ומה לא, כגון קללות. ניתן בהחלט להסיר זכויות מסוימות כמו דמי כיס או הליכה לקניון בתגובה להתנהגות חריגה ולא מקובלת. בוודאי לא כדאי להתעלם ולתת לה כל מה שהיא רוצה, שכן זה יעביר לה מסר של חוסר בחוקים ובגבולות.

שנית, יתכן שבהתנהגותה בתך מבטאת קושי כלשהו איתו היא מתמודדת. האם גם בביה"ס היא מתנהגת באופן לא מכבד, או רק בתוך המשפחה? האם קרה אירוע כלשהו או שינוי בחייה שבעקבותיו התנהגותה השתנתה? כדאי להשקיע מחשבה בניסיון להבין מה מקור ההתנהגות. את מתארת שאת עצבנית כלפיה כל הזמן, וייתכן שהיא חשה ב"חסרונך". כדאי לנסות למצוא זמן בו תוכלו לבלות רק שתיכן, ולשוחח. זה יכול להיות טיול קטן בפארק או הליכה משותפת או ישיבה בבית קפה. מומלץ שזה לא יהיה מלווה בקניות או בפעילות שתסיח את דעתכן, אלא שיהיה לכן זמן רגוע בו תוכלי להתעניין בה והיא תוכל לספר לך מה עבר עליה במשך היום או עם חברות וכו - כל דבר שתרצה. כך, הכעס והמתח לא "יצבעו" כל מגע ביניכן, וזה יוכל לתרום לשיפור הקשר ביניכן.
בהצלחה!