פסיכולוג לילדה בת 4

שלום דניאל,
מדברייך נשמע שהיחסים בינך ובין גרושך ומשפחתו מאוד טעונים.
באופן כללי - אני מאוד מסכים שמאוד לא מומלץ לערב את בתך במאבקים ובויכוחים של המבוגרים, ומכאן שדאגתך לבתך מובנת. ניסיונות הסטה כאלו, שנעשים בדרך כלל על מנת להשפיע על הצד השני דרך הילדה, מציבים אותה בעמדה מאוד בעייתית ומתסכלת.
עם זאת, נשמע גם שיכולת ההשפעה שלך על בעלך ומשפחתו קטנה, ומכאן אני מסיק שהסיכוי שיפסיקו עם ההסטה כנגדך קטן.

לאור מורכבות הסיטואציה המשפחתית, ולאור העובדה שבתך כבר מראה סממנים של מצוקה (הרטבה, אכילה כפייתית) אני ממליץ לפנות במהרה לייעוץ ראשוני אצל הפסיכולוג/ית בגן אליו הולכת בתך. יתכן שגם יוכלו המליץ לך על טיפול מתאים.
חשוב מאוד שלא להשהות את הנושא מתוך תקווה שהעניין יסתדר מעצמו.

במקביל, השתדלי להיות עבורה אוזן קשבת. שוחחי איתה על קשיים שהיא מבטאת, ועודדי אותה לשוחח עימך על תחושותיה. אינני ממליץ "ליפות את העולם". במידת הצורך את יכולה לשוחח איתה על המריבות והקשיים שלכם - הוריה, אולם התייחסי אל הנושא באופן כללי, מבלי להיכנס לפירוט יתר. אין טעם ליפות את הדברים, היות ותפקודה הנוכחי מעיד על כך שהיא מבינה היטב את הסיטואציה. אישור שלך לקושי שלה עשוי להקל עליה במידה רבה.

אני מזמין אותך לפנות אלינו שוב במידת הצורך.

בהצלחה!

קודם כל תודה על התגובה המהירה.
קבעתי פגישה אצל פסיכולוג על מנת לקבל עזרה עם הסיטואציה , הדרכה הורית, הבעיה שעל מנת שהפסיכולוג יוכל לטפל בקטנה חובה אישור של האבא - שזה בעייתי.0פניתי לפרטי )
הבנתי שזו טעות ליפות את העולם , משתדלת להוריד בהדרגה מקווה שעם ההכונה אני אדע מה לומר ואיך להתנהל.
דילמה נוספת היא ההתנהלות עם האבא אני כבר לא יודעת מה יותר טוב עבורה להרחיק אותו כדי שיבין את המשקל הנוראי של ילד רגש וכ"ו הזה או להשאיר את המצב ככה .
תודה

שלום דניאל,
מעודד אותי לשמוע שאת מקדמת את נושא הטיפול בבתך ככל יכולתך.
ניכר שטובתה עומדת לנגד עינייך, וחשוב לי לחזק אותך על כך.

אכן על פי חוק, על מנת לתת טיפול פסיכולוגי לילד יש צורך בהסכמת שני ההורים, שכן שניהם אפוטרופוסים של הילד. עם זאת, על פי הידוע לי, פגישת אבחון ראשונה אינה מחויבת בהסכמת ההורה השני.
בנוסף, ניתן יהיה לבקש מהפסיכולוג אליו פנית לאבחון, לפנות באופן ישיר אל האב להסביר לו כי התרשם שלאור הקשיים המשפחתיים, טובת הילדה היא לקבל טיפול פסיכולוגי. זאת כמובן בהתאם להערכתו של הפסיכולוג, ובמידה שאת מעריכה כי כך גדלים הסיכויים להסכמת האב.

באופן כללי, אני מאמין שתהליך שיעשה תוך הסכמה של שני ההורים יהיה המיטיב ביותר עבור בתך. לכן, חשוב להגיע להסכמה משותפת לגבי הטיפול. יתכן אף שהאב יחשוש לאפשר לבתו טיפול אצל מטפל שאת בחרת (מחשש לקונספירציה למשל), ובמידה ומתעורר חשש כזה, כדאי להציע לו שתבחרו יחד מטפל המוסכם על שניכם.

הסכמה ושיתוף פעולה בנושאי הורות (גם כאשר נושא הזוגיות כבר איננו רלוונטי עוד) הינן באחריות שני ההורים, ולשיטתי כדאי לפעול בהתאם לרוח זו ככל שניתן. כל זאת כמובן בהינתן שהילדה לא נפגעת מהחתירה לשיתוף פעולה. לכן גם אם יש באפשרותך להרחיק את האב מהילדה (ע"י צו הרחקה?), אינני ממליץ לנקוט באופן שכזה כל עוד שבעת המפגשים עם אביה הוא איננו פוגע בילדה. נוכחותו של האב עבור בתך היא חשובה גם עבורה, ולראיה היא מתאכזבת כאשר הוא מפספס מפגשים שנקבעו.

כמובן שבמסגרת ייעוץ בפורום, אינני יכול להעריך את מידת הפגיעה הנפשית בילדה על רקע המתחים שאת מתארת בין הצדדים, וזאת כדאי שתהיה אחת ממטלותיו של המטפל. קיימים עוד צעדי גישור רבים לפני נקיטת צעדים דרסטיים כהרחקת האב מבתך, וחשוב למצות את כולם בטרם ניגשים ל"נשק יום הדין". חשוב למשל שהמטפל (ולא את) יסביר לו את המשמעות הרגשית, והפגיעה הנפשית הנגרמת לבתו כאשר הוא מפספס פגישה, ועל אחת כמה וכמה כאשר משפחתו מסיתה (או לפחות מנסה להסיט) אותה כנגדך.

כמוצא אחרון, במידה והמטפל סבור שנדרש טיפול אך כשלו כל ניסיונות השכנוע של האב בעניין, ניתן לפנות לבית משפט על מנת שיפסוק בעניין בהתאם לתפיסתו את טובת הילדה.

אנא המשיכי לעדכן.

בהצלחה!