בת 5.5 עם בעיות חברתיות

שלום רוזי,
את מספרת שבתך סובלת מקושי אובייקטיבי בהגייה של מילים, וככל הנראה זו גם הסיבה לירידה בבטחון העצמי שלה. אני מבין ממך שהגננת מקשרת את קשייה מבחינה חברתית לקשיי ההגייה, ולא מן הנמנע שזהו אכן המקור לעניין.
חשוב לשים לב שקיימים קשרים נוספים בתהליך: קשיי ההגיה שלה תורמים לחוסר בטחון. חוסר בטחון מתבטא בדיבור שקט יותר ומעורר קשיים חברתיים. קשיים חברתיים גורמים לירידה נוספת בתחושת הבטחון העצמי באופן מעגלי.

מעודד לשמוע שבתך החלה לקבל טיפול בנושא ההגייה על ידי קלינאי/ת תקשורת. טיפול בשורש הבעיה עשוי להקל מאוד עליה להשתלב שנית בחוג החברים. עם זאת, כדאי להיוועץ בקלינאי/ת לגבי לוח הזמנים הצפוי לטיפול, ולגבי מידת השינוי הצפויה בסופו. תהליך טיפולי שתוצאותיו יעילות אך ורק בטווח הרחוק, לא יעזור לה להעלות את בטחונה מבחינה החברתית בתקופה הקרובה, והקושי החברתי עלול להמשיך להציק לה.

לאור המורכבות הרגשית של הנושא, אני מאוד ממליץ להיוועץ בפסיכולוג החינוכי השייך לגן, על מנת לקבל הערכה מתואמת יותר לכישוריה החברתיים והקוגניטיביים ולאופן ההתמודדות המתאים עם הנושא החברתי, ובהתאם גם בסוגיית בעד ונגד מעבר לבית הספר.

ככלל, במקביל לטיפול בהגייה ובתלות בחומרת קשייה, כדאי להתייחס להתנהלותה החברתית, ולנסות לסייע לה בדרכים מגוונות.
למשל: ניתן לבקש מהגננת (באם זה אפשרי) לנהל שיעור עם הילדים בנושא נכויות ומוגבלויות. להעביר מסר שהקושי של האחר לא מעיד עליו רעות, וכי עלינו לעזור לו להרגיש שייך ושווה. במהלך השיעור אפשר לשאול את הילדים אם יש ילדים מתקשים בגן, ומה סוג הקושי שלהם. אפשר למשל לדבר בפתיחות על ילדים שמתקשים לשבת בשקט זמן רב, ילדים עם קשיים פיזיים שונים ולהזכיר גם את בתך במהלך השיעור. אפשר אפילו לאפשר לכל הילדים להציע עצות שיעזרו לכל ילד, ולשאול אותם כיצד הם יכולים לעזור בעצמם לאותם ילדים. באופן כזה ניתן להפוך את הנושא למדובר בפומבי, וכקושי אחד מני רבים שיש למגוון ילדים בגן. כך גם אלמנט הבושה פוחת משמעותית.

ניתן גם לשוחח עימה על כך. אציע דרך אחת - יתכן שחלק מהדברים כבר נעשו על ידך:
כדאי למצוא פרק זמן שליו בבית, ולשוחח איתה על המצב. הסבירי ששמת לב שהיא מדברת בקול חלש בגן, ושאלי אותה אם היא שמה לב לכך? מדוע לדעתה זה קורה?
בהמשך הציעי את האפשרות שילדי הגן מתקשים לתקשר איתה, בגלל שהיא מדברת חלש והם לא מצליחים להבין מה היא אומרת.
כאשר היא תעלה את נושא ההגייה, הסבירי לה שדווקא בגלל הקושי שלה, חשוב שתדבר חזק - גם אם חלק מהילדים לועגים על כך, כדי שניתן יהיה לנסות להבין אותה - אם ירצו בכך.
חשוב להתייחס לנושא הקשיים בהגייה בצורה מותאמת, ולא להמעיט בחשיבותם או בהשפעתם. כך בתך תחוש מובנת ובטוחה יותר.
בנוסף, כאשר היא באה מיוזמתה מתלוננת על מצבה החברתי, הציעי לה תמיכה והקשבה, אך לא עצות. ברגעי קושי היא אינה זקוקה להן.

לגבי שנה נוספת בגן - במידה ובתך בשלה מבחינה קוגניטיבית וחברתית (למרות הקשיים), שנה נוספת בגן עשויה להיות עבורה קשה ומתסכלת, לאור הפערים בינה ובין שאר ילדי הגן. לכן באופן כללי אני ממליץ לשקול מאוד בחיוב מעבר לבית ספר.

ושוב, מאוד ממליץ להיוועץ בהקדם עם פסיכולוג הגן, כדי שתוכלי לקבל ממנו הנחיה ואף כלים מותאמים לשיחה עם בתך כך שתיעשה באופן מיטבי. ובמקביל יוכל להציע את עמדתו המקצועית לגבי מעבר לבית הספר.

אשמח שתשובי לעדכן אותנו.

בהצלחה!