ילדה שסומכת על כולם ותמימה מידי

שלום שרית,

את שואלת האם התנהגותה של בתך נובעת מתוך תמימות, וקשה לענות על כך. ייתכן שהיא אכן מתקשה "להבין" את הסיטואציות על מנת להתרחק מילדים אשר חוטפים לה או פוגעים בה. ייתכן גם שקשה לה להתמודד איתם בצורה אחרת, ומצד שני חשוב לה להמשיך להיות בחברתם, ולכן היא מחליטה "להבליג". בנוסף לכך, ההתנהגויות שאת מתארת אצל הילדים האחרים לא נשמעות חריגות, ילדים בגיל הגן נוטים לפעמים לצעוק או לחטוף דברים זה מזה, ויכול להיות שהיא מוצאת בהם צדדים חיוביים שבגללם נעים לה לשחק איתם. האם יש לה גם חברים אחרים, "עדינים" יותר? האם את חושבת שיש לה קושי ליצור קשרים עם חברים, וזוהי הדרך היחידה שלה לעשות זאת?

בנוגע לביטויי חיבה פיסיים, אמנם ילדים בגיל הזה מתחבקים לפעמים ואין בכך פסול כשלעצמו, אולם אם הדבר מפריע לך את יכולה לדבר איתה על פרטיות הגוף ועל כך שזה לא תמיד נעים לכולם, ואתן יכולות לחשוב יחד על דרכים אחרות לבטא חיבה וקירבה. לגבי החברים של אבא הדבר מורכב יותר, ומכיוון שנלווית לכך גם אמירה שהם חברים שלה, ייתכן שיש שם בלבול ושנכון יהיה להבהיר גבולות ולא לאפשר זאת.

את שואלת האם ניתן לדבר איתה על "תמימותה". אולי לא במילים אלה, אך בהחלט ניתן לשאול אותה אם זה מפריע לה שהיא למשל נותנת דברים ולא מחזירים לה, ולהנחות אותה לשמור על חפציה ועל עצמה כך שלא יפגעו בה. דברי איתה על כך בעדינות, כך שמחד לא תפסלי את בחירותיה, ומאידך תעבירי לה מסר ברור שזכותה לעמוד על שלה, לכעוס כשחוטפים לה, לדרוש בחזרה וכדומה.
בהצלחה.