שיעורי בית עם ילד בכיתה ד

שלום יעל,
מדברייך נשמע שכובד האחריות להכנת שיעורי הבית מוטל עליך, ואילו בנך אינו מכיר בהם כאחריות שלו. לכן הוא "לא זוכר" שיש לו שיעורים, נזכר מאוחר, ואף כועס כאשר מזכירים לו שעליו להכין שיעורים.

הקניית הרגלי למידה הינה חשובה הן עבור הילד ויכולתו להתמודד עם האחריות המוטלת עליו, והן כדי לפתח את עצמאותו.
בנוסף, התערבות הורית בנושאים לימודיים בכלל ובהכנת שיעורי בית בפרט, עשויה (כפי שאת גם מתארת) לפגוע ביחסים בין ההורים לילד.

כדי לעזור לו לעמוד במטלותיו, כדאי להבנות שגרת אחה"צ יציבה.
קבעו שעה שבה הוא מתחיל להכין שיעורים (עדיף לאחר שאכל ונח כחצי שעה)
בשעה הזו, הוא אמור להתיישב לשולחן הלימודים, לבדוק את כל המקצועות - ובמידה ויש שיעורים מכין אותם. במידה שלא - לפחות הוידוא נעשה באופן פעיל ועצמאי.
מאוד ממליץ להגיע למצב בו הכנת השיעורים היא לגבי המקצועות שלמד היום, ולא הכנה של "שיעורים למחר". באופן כזה החומר טרי בראש, וניתן להיערך מראש למטלות ארוכות.
בהתחשב בתנאים נוספים (חוגים וכו') - הכנת שיעורים מסתיימת לפני(!) צפייה בטלויזיה, משחקי מחשב, מפגשי חברים וכדומה.

בבואכם להחיל את ה"כללים" החדשים, קיימו איתו שיחה מקדימה. הסבירו שלאור ההתנהלות סביב שיעורי הבית, וכדי להימנע ממתחים ביניכם, אתם רוצים לעזור לו להתארגן. העבירו מסר שהכללים שבניתם הם למענו, ואפשרו לו מידה סבירה של גמישות בהתאם לתפיסתכם.

זכרו: שיעורי הבית אינם שלכם אלא שלו. העזרה שלכם - ההורים, היא בהצבת גבולות ברורים להכנת השיעורים. ככל שתהיו עקביים יותר, כך יקל עליו, והקשר שלכם יתחזק בטווח הארוך. בנוסף, ככל שתעבירו את האחריות אליו, כך ילמד להיות אחראי על עצמו ומטלותיו.

אשמח שתשובי לעדכן,

בהצלחה!